פרשת שבוע - פרשת וארא

דבר החסידות – פרשת וארא - תשפ"א

ב"ה

דבר החסידות – פרשת וארא

 

לקראת חודש שבט, בו ימלאו שבעים שנה לקבלת הנשיאות ע"י כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, הננו מגישים בזה עובדא אחת מדברי הימים ההם:

 

"מנחם בהוה, ינחמנו בעתיד"

בתקופת השנה שאחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ – לא רצה כ"ק אדמו"ר זי"ע לקבל עליו את עול הנשיאות כידוע.

ועל תקופה זו מסופר:

לפני חג הפסח חזר הגאון החסיד הרב מאיר אשכנזי מביקורו בארץ-הקודש, ונכנס אל הרבי כשבידו רשימה של אדמו"ר מהוריי"צ משנת תרצ"א, בה מסופר כך:

"בתחילת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק לא היה הגאון החסיד הרב נחמיה מדוברובנא נוסע לליובאוויטש.

-         באחד הלילות חלם רבי נחמיה שכ"ק אדמו"ר הזקן בא אליו ושאלו: "מדוע אין לך רב?".

-         "ואת מי אקח לרב?" שאל ר' נחמיה.

-         ויענהו הרבי הזקן: "אברהם הוא התחלת התיקון. גם נח הי' צדיק, אך הוא היה מדריגה שלפני התיקון, ונקרא נח ע"ש ינחמנו, אך בעולם התיקון מנחם נח עם מ' לפניו שהוא התחלת המשנה ומ' לאחריו שהוא סיום המשנה, ינחמ"נו בעתיד, מנח"ם בהוה".

ומדברים אלה – כותב הרבי הריי"צ – הבין רבי נחמיה שצריך הוא לנסוע לליובאוויטש אל כ"ק אדמו"ר הצ"צ [=ששמו מנחם]."

 

הרב אשכנזי טען לפני הרבי שדברי אדמו"ר הזקן מהווים נבואה לדורנו זה, אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א שהוא מיוצאי חלציו – בן אחר בן – של כ"ק אדמו"ר הצ"צ ונקרא בשמו הק', הוא זה ש"ינחמנו בעתיד", ומשום כך עליו לקבל על עצמו את כתר הנשיאות החבדי"ת.

אחר כך הגיש הרב אשכנזי פ"נ לרבי, וביקש שיענה לו על שאלותיו בתור "יחידות", אך הרבי סירב בתוקף וענה לו שיסע ל"אוהל" וישטח שם את בקשותיו.

כאשר נוכח הרב אשכנזי שכל הפצרותיו אינן מועילות, החל לטעון באומרו שכל השנים היה במסירות נפש ברוסיה, אח"כ בשאנחיי, ועד שהשי"ת עזר לו וזכה לצאת מעמק הבכא ולבוא לכאן, ואם אין לו "רבי" אין כל זה שווה לו ולמה היה צריך את כל זה...

ואז נענה לו הרבי, והסכים לקחת ממנו את הפ"נ וקיבלו ל"יחידות".

(ע"פ "ימי בראשית" (יומן מתקופת קבלת הנשיאות, קה"ת תנש"א) עמ' 123 ואילך, בשם נכדו הגרמ"ש אשכנזי, רבו של כפר חב"ד. ושם מופיעה רשימת הסיפור הנ"ל בגוף כי"ק כ"ק אדמו"ר הריי"צ)

 

~~~

איך נעצר הברד?

בסוף פרשתנו, בסיום מכת ברד נאמר "ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרוש כפיו אל ה', ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה".

מפרש רש"י: "לא נתך – לא הגיע, ואף אותן שהיו באויר לא הגיעו לארץ, ודומה לו: "ותתך עלינו האלה והשבועה" דעזרא (דניאל ט, יא), ותגיע עלינו. ומנחם בן סרוק חיברו בחלק "כהתוך כסף" (יחזקאל כב, כב), לשון יציקת מתכת. ורואה אני את דבריו כתרגומו "ויצוק – ואתיך", "לצקת – לאתכא",  אף זה: לא נתך לארץ – לא הוצק לארץ".

כלומר, יש שני פירושים ב"לא נתך": א) לא הגיע ב) לא נזל.

ולכאורה, מדוע כל כך משנה אם הגשם לא הגיע לארץ או לא נזל לארץ, הרי לפי שני הפירושים המשמעות היא שתפילתו של משה הפסיקה את מכת הברד באופן מיידי, עד שגם טיפות הברד שהיו באויר לא הגיעו/לא נזלו לארץ!

אלא, צריך לומר שכן יש הבדל מהותי בין הפירושים:

לפי הפירוש הראשון טיפות הגשם אכן נשארו באוויר (למשך זמן, עד הגשם הבא*).

אבל לפי הפירוש השני ("לא הוצק") המשמעות היא שהטיפות איבדו את תכונת הנוזל שבהן** ופשוט נעלמו! ולכן לא הגיעו לארץ.

והנה, כשרש"י מביא 2 פירושים צריך לומר שיש קושי בכל אחד מהפירושים:

הקושי בפירוש הראשון: ידוע ש"לא עביד קוב"ה ניסא למגנא" [=הקב"ה אינו עושה ניסים לחינם] (ראה דרשות הר"ן ד"ח הקדמה הא'), וא"כ קשה לאיזה צורך נעשה כאן פלא כזה שהטיפות יישארו באויר?

לאידך, הקושי בפירוש השני: ידוע הכלל (מהסיפור של רבי חנינא בן דוסא – תענית כ, א) "משמיא מיהב יהבי, משקל לא שקלי" [=מהשמים נותנים, אבל לא לוקחים בחזרה], ולכן פלא עוד יותר גדול שטיפות שכבר ירדו מהשמים 'יקח' אותם הקב"ה בחזרה...

  •  

השל"ה הק' כותב (במס' שבועות שלו קפא, א) שפירוש רש"י מכיל "ענינים מופלאים". וגם בפירוש רש"י זה אנו מגלים חידוש בגדר מצוות התשובה:

כי הרי, מכת ברד הגיעה לפרעה בגלל חטאו שמרד בקב"ה ולא הסכים לשלח את ישראל, ומתי שאמר "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים" וגם קיבל על עצמו "ואשלחה אתכם" (חרטה על העבר וקבלה על העתיד) – התפלל עליו משה והברד הפסיק.

אבל השאלה: האם התשובה הועילה רק מכאן ולהבא, או שגם נעקר העוון מתחילתו"? [כי בנוגע לבני ישראל ברור שתשובה מוחקת את העבר***, אבל בנוגע לבני-נח בד"כ תשובה מועילה רק מכאן ולהבא (ראה מנ"ח מצוה שסד), אבל עדיין יש סברא לומר שזהו רק אחרי מתן תורה, אבל לפני מ"ת, טרם "ובנו בחרת", היה כח גם לבני נח לבטל את מציאות הרע שלהם]

ובזה נחלקו שני הפירושים ברש"י:

לפי הפירוש הראשון התשובה של פרעה הועילה רק מכאן ולהבא ולכן טיפות הגשם (שבאו מסיבת חטאו) לא התבטלו, אלא נשארו באוויר.

אבל לפי הפירוש השני התשובה שלו הועילה גם לתקן את העבר, ולכן הטיפות איבדו את תכונתן הנוזלית ונעלמו.

 

חודש טוב ושבת שלום!