פירוט מאמרים לפרשת ויצא

דבר החסידות – פרשת תולדות

דבר החסידות – פרשת תולדות 
 
הציד של עשיו
על הפסוק "ויהי עשיו איש יודע ציד" מפרש רש"י: "לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו: אבא, היאך מעשרין את המלח ואת התבן, כסבור אביו שהוא מדקדק במצוות".

והדבר תמוה, א( איך מורה השאלה הזו על דקדוק במצוות, לכאורה זה מוכיח שהוא פשוט עם-הארץ, כי בהיותו בבית יצחק היה עליו להבחין שאין מעשרין מלח!  ב) מה תוכן השאלה 'איך מעשרין' – וכי לא ידע עשיו שלעשר פירושו להפריש אחד מעשרה?
ואמנם בבראשית-רבה הנוסח כאן "היך מתקנין מלחא . . תבנא", ואז ניתן לבאר כוונתו, שלמרות שאין מעשרין מלח, ברצונו לדעת איך בכל זאת אפשר לעשות איזשהו 'תיקון' להראות שזה של הקב"ה, אבל לשון רש"י 'איך מעשרין' צ"ע.

וי"ל, דכוונת עשיו לא היתה למעשר זרעים, אלא כפי שמצינו אצל אברהם אבינו "ויתן לו מעשר מכל" שפירש רש"י "מכל אשר לו", היינו מכל נכסיו.

ולמה שאל על מלח ותבן דווקא? אלא: מלח הוא דבר שמצד עצמו אין לו חשיבות, אבל כשנותנים אותו באוכל הוא משבח את כל המאכל, כנאמר (איוב ו, ו) 'היאכל תפל בלי מלח', וכן תבן בפ"ע אין לו חשיבות אבל כשעושים ממנו לבנים ניתווסף בשוויותו.
וזוהי שאלתו: איך צריך לחשב את המלח כשמעשרים אותו; האם לפי הערך שלו כשלעצמו, או לפי הערך הסגולי שלו כשיערב אותו במאכל? ועל כן סבר יצחק שהוא מדקדק במצוות!
 
שבת שלום!
 
 
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כה, תולדות שיחה א. העיבוד בסיוע "פנינים עה"ת ומועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' כה. ולהרחבת הנושא ודיון בתשובות מפרשי רש"י כאן וכן לביאור מלח ותבן ע"פ תורת החסידות– כדאי לעיין בשיחה המקורית, ותמצית זו אינה אלא לגירוי המוחין בלבד.