עידוד וחיזוק

שבת/שיר מאת: אהובה קליין ©

שבת/שיר מאת: אהובה קליין ©
 
משעת בן הערביים
השבת  תפרוש כנפיים
נרות דולקים בקדושתם
הכול מתהדרים בלבושם.
 
לבית הכנסת נוהרים
שירה והודיה מזמרים
בשובם אל הבתים
בעדת מלאכים מלווים.
 
במעונותיהם רוגע ושמחה
עליהם שורה הברכה
מעמל השבוע מתנתקים
מיני מעדנות מתענגים.
 
השבת היא מתנה
בתוך מערבולת פנינה
שאון החול שוכחים
בספר הספרים מעיינים.

הערה: השיר בהשראת פרשת יתרו[חומש שמות]
 

השבת ואנחנו - לא לדתיים בלבד

השבת ואנחנו - לא לדתיים בלבד

מאת ר' ויקטור שושן הי"ו

כנסו כאן לאתר הבית של ר' ויקטור שושן, ובו זמירות ופיוטים לשבתות ולחגים

מאמר זה מיועד לכל יהודי שלא ידע מה לעשות כדי לשמור את השבת ולתת לה צביון שונה משאר ימות השבוע. מובן שכל אלה השומרים שבת כהלכתה ודאי מאמר זה לא יחדש להם כלום , אבל לאלה איני דואג , הם ודאי שומרים על הלכות השבת כהלכתם. אני בא לייעץ ליהודי הפשוט שלא שמר שבת עד היום ולא טעם טעמה של שבת מסוג אחר.

אם כתוצאה ממאמר זה יהיה מי שינסה לשמור את השבת גם אם לא לפי כל כללי ההלכה , הרי כשיתחיל ויטעם את הטעם של השבת האמיתית בודאי שהקב"ה יעזור לו להתחזק ולשמור שבתות הרבה.

עוד בילדותנו לימדו אותנו כי הקב"ה ברא את העולם בששה ימים ובים השביעי שבת וינפש.

כבר בספר בראשית בסיפור בריאת העולם נאמר :

ספר בראשית פרק ב '

(א) וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: 

(ב) ויכל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה:
(ג) וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:

ספר שמות פרק טז 

(כט) רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: 

(ל) וַיִשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי:

ספר שמות פרק כ

(ח) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:

(ט) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: 

(י) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:

(יא) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ:

ספר דברים פרק ה

(יב) שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹקֶיךָ:

(יג) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ:

(יד) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱלֹקֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ:

(טו) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹקֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:

גם בספרי הנביאים אנו מוצאים התייחסות לערכה של השבת.

בואו ונשאל את עצמנו שאלה פשוטה , מהי מטרת יום השבת ?האם יום השבת הוא יום מנוחה בלבד? פשוט לשכב על הגב ולנוח ? ואולי יום השבת הוא יום הפסקת עבודה במפעל או בחנות וכד'' , אבל , לנצל את היום הזה לעבודות הבית שלא הספקנו לעשות במהלך השבוע שחלף ?ואולי יום השבת הוא היום שנקבע לשטיפת המכונית ? לא אחת כשיצאתי בשבת לבית הכנסת ראיתי אדם אחד באופן קבוע מנקה את מכוניתו , וכשחזרתי מבית הכנסת כעבור 3 שעות עדיין עמד ליד המכונית בהתפעלות מהניקיון שעשה. אז מהו יום השבת עבור יהודי ?

ובכן, מבחינת התורה יום השבת הוא יום מקודש ומבורך, להבדילו משאר ימות החול , בכך שאת כל דאגות היום יום נשאיר מאחרינו ונתענג וננוח פיזית ונפשית ביום הזה.

יום השבת נועד להחדיר בנו את האמונה ואת התודעה שהקב"ה ברא את העולם יש מאין , והוא יוצר הכל ומנהל את עולמו בצורה על טבעית שאנחנו כבני אדם לא נוכל להבין את דרכו,והוא נתן לנו את יום השבת וברכו וקדשו לטובתנו.

האם קדושת השבת מתבטאת אך ורק בכך שאנחנו בטלים מעבודה ?

ובכן, מנוחת השבת משפיעה עלינו ונותנת לנו הזדמנות לנוח מעמלינו במשך השבוע שחלף, ומאפשרת לנו להתרענן ולאגור כוח לקראת השבוע הבא, ואם כך אנו רואים את השבת הרי לא קידשנו אותה כלל ! המנוחה והרגיעה וצבירת הכוחות הנם תוצאת לוואי של השבת ולא העיקר.

עיקרה של השבת הוא התחדשות רוחנית , גם המנוחה צריכה להיות מנוחה רוחנית, שמירת השבת צריכה להיות מנוף להתחדשות והתרעננות רוחנית.

במשך השבוע האדם רץ כדי להספיק לעשות ולהשיג דברים רבים. עובד שעות נוספות ,כדי להרויח יותר כסף כדי להחליף את הסלון , את המכונית, את הטלויזיה , למען החמריות מוכן הוא להרוג את עצמו.

אך האם יש לו זמן לעצור רגע ולהרהר קצת על עצמו , על אשתו וילדיו מהבחינה הרוחנית ? הרי כל מה שהוא עושההוא עושה למען משפחתו שלא יחסר להם כלום מהבחינה החומרית בלבד.

שאל נא את עצמך איש יקר :

מה עשית למען אשתך וילדיך , מתי ישבת עם אשתך ברוגע ובשלוה בבית (לא בבית קפה) על כוס קפהשאתה הכנת להבמו ידיך ? מתי חבקת את אשתך וישבת לשוחח אתה סתם שיחת חולין ? מתיהתעניינת במה שעובר על אשתך במקום עבודתה (היא עובדת גם בחוץ ) ומה קורה בבית? (עבודה נוספת ללא תשלום כמובן )מתי תבין כי אשתך קורסת מרוב התפקידים המוטלים עליה?

ואת אשה יקרה :

האם לא עלה בדעתך לשריין זמן נטו לשיחת חולין מלב אל לב עם בעלך , זה שעובד כמו חמורובקושי הוא מוצא לו זמן לארוחה נורמלית ? מתי אמרת לומותק , אל תהרוג את עצמך בעבודות נוספות , אני צריכה אותך בריא ושלם ,

ושניכם אבא ואמא יקרים :

מתי ישבתם לשוחח עם הילדים שלכם שיחה כמבוגר אל מבוגר ? מתי הקשבתם להם , לבעיותיהם , אף על פי שנראה לכם כי הבעיות שלהם הינן ילדותיות - לכם זה נראה כך ! אבל בעיניהם הבעיה הזו היא סוף העולם . מתי שאלתם את הילדים הקטנים " מה למדת היום בגן ? בבית הספר ? ילד קטן -גדולשלי . מתי הרגשתם שאתם לא רק הורים , אלא , גם חברים של ילדיכם.

לפנינו תמונת מצב של משפחה ממוצעת ( זה לא קורה ולא יקרה לי ).

האב חוזר מעבודתו בשעות הערב המאוחרות סחוט לחלוטין , אשתו חזרה גם היא מהעבודהשעה קלהלפניו , מרגע שנכנסה לבית היא עובדת. מדיחה כלים שהילדים השאירו , מכניסה כביסה למכונת הכביסה, בינתייםמכינה ארוחת ערב לבעל שיחזור עוד מעט מהעבודה , מגהצת לבעל ולילדים את הבגדים למחר , רצה היא לתלות את הבגדים שכובסו בינתיים, והיא כבר סחוטה ומרוטה. ברגע זה נכנס הבעל והאשה הצדקת רצה להכין לו כוס קפהשיירגע קצת. והאדון הנכבד יושב לו בסלון שרוע על הספה ורואה את משחק הדרבי בין מכבי חיפה למכבי תל - אביב או בין הפועל ירושלים לבין בית"ר ירושלים. המתח גדול !!!

ברגע זה ממש נכנס הבן / נכנסת הבת בני ה- 16-17 אכולים מבפנים בגלל בעיה שהתעוררה אצלם ורוצים לדבר עם אבא (אלא עם מי ) משהו מעיק עליהם, כמה לבטים עברו על הילדים עד שאזרו אומץ לדבר על הבעיה עם ההורים !

תגובת האב : תגיד אין לך זמן אחר לדבר אתי ? דוקא עכשיו באמצע המשחק , רק עכשיו הגעתי מהעבודהתן לי לשתות את הקפה שלי בשקט . תבוא אח"כ ונדבר . (לעצמו הוא אומרמה זה לא נותנים לבן האדם להירגע קצת .)

תגובת האם : אני מצטערת מותק, תראו כמה אני עסוקה תדברו אח"כ עם אבא. (התחמקות של האם) .

תגובת הילדים : הילדים שומעים את תגובות ההורים בכאב, הולכים לחדרם טעונים בנפץ רב עצמה , עוד מעט יתפוצצו , אבל מתנחמים בעובדה שאחרי המשחק אבא ישמע את בעייתם.

העובדות : המשחק תם , ומיד החלו לשדר את מהדורת מבט . הילדים באים לדבר , לשוחח עם ההורים .

תגובת ההורים שניהם כאחד מה בוער לכם תנו לראות את החדשות , יש לכם בעיה הנה קחו100 ₪ ולכו תבלו , נדבר אח"כ .

הילדים לא טפשים הם . התובנה חדרה למוחם " אין מי שיקשיב לנו !!!

אל תדאגו הורים יקרים יהיה מי שיקשיב לילדכם וידע להפיק תועלת מהקשבהזו ,הוא כבר יפיל את הילדים ברשתו.

כעבור חודשים אחדים :

לילה אחד , בחצות הלילה או קצת יותר מאוחר, צלצול בלתי פוסק של הטלפון , ההורים מתעוררים בבהלה מי מצלצל בשעה כזו?

בלית ברירה האב עונה . הלו ... מי זה ? שלוםמדברים מהמשטרה ,בנכם עצור !!!אנחנו מבקשים שתבואו לתחנה .

ההורים מתלבשים , האם ממררת בבכי מה הוא עשה ?

וכשבאים לתחנה ושומעים מהשוטרים מדוע בנם נעצר צועק האב על בנו" מה עשית ? למה? מה חסר לך קיבלת כל מה שרצית ....

עצור !!! ...עצור אבא יקר, האם באמת בנך/בתך קיבלו כל מה שרצו ? נכון ,כסף נתת להם,קנית להם מחשב כף יד ,כף רגל, והשד יודע מה עוד , קנית מהם את השקט שלך בכסף , חשבת שהכסף יענה את הכל ?

האמינו הורים יקרים , הילדים רצו רק שתקשיבו להם !!! תקדישו להם דקה או שתים מזמנכם לשיחה מלב אל לב. את זה לא נתתם להם.

אבל מה הפלא הרי אתם מתרוצצים כל היום , הרי אתם אנשים עובדים " מצאת החמה עד צאת הנשמה "... ומתי יש לכם זמן למחשבה על הנשמה ?

כאן בא הקב"ה לעזרתנו ונתן לנו את יום השבת .

השבת זועקת לאדם ואומרת לו : עצור בן אדם ,עצור ! עמוד רגע וחשוב על עצמך , על אשתך וילדיך. האם נולדת רק לעבוד ? זו כל מטרתך בחיים ? האם הרדיפה אחר הכסף פותרת את כל בעיותך ?

אם תגיע למסקנה שנולדת לעבוד, לאכל ולישון - אז מה ההבדל בינך לבין הבהמה ? הרי גם היא עובדת , אוכלת וישנה .

וכשיגיע יומנו האחרון עלי אדמות ( ויגיע בסופו של דבר ) מה יאמרו עלינו : האדם הזה עבד בחייו כמו חמור ומה הוא לוקח אתו לעולם ההוא ? כלום !!! אפס !!! אפילו את הבגד האהוב עליו כל כך הוא משאיר כאן , עוטפים אותו בתכריך של בד פשתן הזול ביותר , לא אופנתי , ואפילו שקל אחד כצידה לדרך לא לוקח איתו. בשביל זה באת לעולם ??? האם עבודה ואוכל הם המרכיבים היחידים של גופנו ומה עם ערכים ( כן יש עדיין מילה כזו) , אהבה ועזרה לזולת, תמיכה בנזקקים וכד'.

הגוף מקבל את שלו ומה עם הנשמה ? במה אנחנו מחיים ומפרים אותה? בורא עולם ידע כי רדיפת הבצע ותענוגות הגוף יגברו על האדם , וכל כך יהיה עסוק בכך , שחייבים לעצור בעדו לפחות יום אחד בשבוע . על כן נתן לנו את יום השבת. יום מקודש , יום מבורך , יום מנוחה שיוקדש לנשמה, למשפחה ולילדים. יום שבו תצעד עם בניך לבית הכנסת לקבל את השבת עם הציבור, גם אם אינך יהודי שומר תורה ומצוות.

בסיום התפילה החגיגית והתרוממות הרוח , אתה ובניך חוזרים הביתה ומה עיניך רואות ? נרות השבת דולקים , שלחנך ערוך - מפה וכלים נאים - ואשתך ובנותיךשיחיולבושות בבגדי שבת ומצפות לך ולבנים . ריחות האוכל שאשתך טרחה להכין מערב שבת עולים מהסירים שעל הפלטה , ואתה המום משהו , ואתה רץ לאשתך מחבקה ומנשקה ושר לה בשמחה " אשת חיל מי ימצא ". הילדים שראו את אהבתך לאמם , רצים גם הם ומחבקים ומנשקים את אמם ואומרים לה " שבת שלום " והיא מחזירה להם חיבוק ונשיקה ומוחה את דמעותיה מעל פניה המיוסרות מטרדת כל השבוע.דמעות אלה הן דמעות של אושר ושמחה , פניה זוהרות ומלאותשלווה,בראותה אתבעלה וילדיה מסיבים סביב לשולחן השבת , ואתה בקול בוטח מקדש על היין .לא יודע? הכל כתוב בסידור התפילה .( אין לך סידור ? אז כדאי שבבית יהיה לך קצת ספרי קודש:סידור תפילה , חמשה חומשי תורה עם רש"י מנוקד , תנך שלם , וספר הלכה קיצור שלחן ערוך ואתה כבר מסודר). אח"כ נוטלים את הידים ומברכים על נטילת ידים , מברכים על החלות ברכת" המוציא לחם מן הארץ " , ומתחילים לאכול ולהתענג על המאכלים הטעימים שהכינה אשתך שתחיה , ובין מנה למנה אתה מדבר בנחת עם הילדים, מתעניין במה שעבר עליהם השבוע , מותר גם לך ולאשתך לדבר עם הילדים ולשתף אותם במה שעבר עליכם . ואל תשכח בעל יקר לשבח ולהחמיא לאשתך על המטעמים שהכינה לכבוד שבת. (אם אינך כפוי טובה) אה... שכחתי טלויזיה? יוק !!! אין טלויזיה בשעת רצון זאת , אין רדיו , אנחנו מנתקים את עצמנו מכל העולם , עכשיו רק המשפחה שלנו קיימת ולה אנחנו מקדישים את מלוא תשומת הלב .

אתה יושב בראש השלחן כמלך, ובניך ובנותיך מסביב כשתילי זיתים ואשתך שתחיה יושבת לידך ומתמוגגת מנחת בראותה את הילדים יושבים ואוכלים ונהנים ממה שהכינה לכבוד השבת. ובין מנה למנה שרים שירי שבת , או שירים חסידיים ואם אינך יודע אז גם שירי ארץ ישראל הישנה ילבו את השמחה בבית. (אפשר להכנס לאתר"פיוט " באמצע השבועוללמוד שירי שבת )

אכלנו,שרנו , שוחחנו ושבענו , עכשיו נודה לאלוקים בברכת המזון , על כל הטוב שעשה עמנו . נתן לנו משפחה טובה ומאושרת , על הילדים שהם המתנה הנפלאה לכל הורה ועל המזון שנתן לנו ובעיקר על יום השבת מתנת החסד שקבלנו ממנו.

ועכשיו , האב קם ממקומו ויחד עם הילדים מפנים את הכלים מהשולחן, ואתה בכבודךחוגר סינר ומתחיל להדיח את הכלים , ואת אשתך שלח לנוח בסלון מעמלהעבודה של כל השבוע. עכשיו שים לב אבא יקר ! מה עשית ! נתת דוגמא אישית לילדיך והאמן לי שמיד יקפצו הילדים להחליף אותך וישלחו גם אותך לנוח ליד אשתך . (הילדים קיימו זה עתה מצוות כיבוד אב ואם ) ואם הילדים לא קלטו זאת הפעם , או לא רצו לקלוט , נפעיל את הזכות שלנו כהורים. ובשיחה נעימה ומכובדת נבהיר להם כי הם לא חיים בבית מלון , ועליהם להושיט יד לעזרה בבית . ואל תחששו לדרוש זאת , וכאן לא נוותר ולא " נרחם " על הילדים. בהזדמנות זאת נקבע תורנות בין הילדים לעזרה בבית . דבר זה יחסוך מאתנו מריבות וסכסוכים .

עכשיו שאתה משוחרר מהדחת הכלים , אל תשכח שמוטלת עליך מצווה גדולה של "ואהבת לרעייתך כמוך " ואתה מכין כוס קפה לאשתך , מביא עוגה מעשה ידי אשתך , מתיישב לידהומקדיש את הרגע המיוחד הזה לאשתך.

נראה לך דמיוני ? קשה לבצע את המשימה הזו ? זאת משימה לדתיים שהם רגילים לשמור את השבת אבל אני איני יודע אפילו איך לגשת לדבר הזה .

ובכן גברתי ואדוני , כל מה שצריך כדי להגיע לשלווה הזו הוא רק מעט רצון. והרי כבר אמרו : "אין דבר העומד בפני הרצון ".

בואו ונתחיל במשימה :

1 - שבו נא יחד הבעל והאשה והעלו רעיונות בהסכמהכיצד להתעלותברוחניות ביום השבת.

נשב עם הילדים ונודיע להם בצורה נעימהוהחלטית כי החלטנו להקדיש אם יום השבת לליכוד המשפחה .כמובן שזה מחייב את כולם להיות נוכחים בסעודות השבת ללא יוצא מן הכלל. את הפגישות עם החברים או החברות יש לדחות לאחר הסעודה.

2 -כבר ביום רביעי או חמישי תתחילהאשהבסיוע בעלה האוהב כמובן ,להכין את מאכלי השבת .כך שלקראת השבת לא נהיה עייפים וסחוטים.

3 - ביום שישיכשעה לפני כניסת השבת נניח את האוכל על הפלטה של שבת , (אין לכם פלטה ? בחנות של מוצרי חשמל תמצאו פלטות במחיר של כ - 100 ₪ ) כך שלסעודת השבת יהיה לנו אוכל חם. על השולחן כבר פרוסה המפה והילדים עזרו לערוך את השולחן בכלים נאים, וגביע הייןמונח אחר כבוד על השולחן, וכל בני הבית לבושים בבגדי השבת .

4 - לפני כניסת השבת (זמן כניסת השבת מפורסם בלוחות השנה ובעיתונים) נכיןאת נרותהשבת (2 נרות) בפמוטים. ואת כמלכה הלבושה בבגדי השבת וראשך מכוסה במטפחת , ובעלך עומד לידך וילדייך מכונסים מסביבך כאפרוחים ליד אמם , עינייך עצומות ובקול רם ובוטח את מברכת: " להדליקנר של שבת " .

5 - רגע זה הוא רגע של אושרושעת רצון. על כן נצלי את הרגע הזה וברכי את בעלך האהוב ואת ילדייך בברכת הצלחה בכל אשר יעשווגם להצלחת עם ישראל כולו.

6 לאחר ברכותייך ולאחר ברכת " שבת שלום " יוצא האב עם הבנים לבית הכנסת לחוות את קבלת השבת בציבור ובתפילת ערבית של שבת , רצוי להסביר לילדים כיצד יש להתנהג בבית הכנסת שהוא מקום מקודש.

7 - את והבנות עורכות את השולחן . סלטים למיניהם, בקבוק היין לקידוש ושתי החלות , מלח לברכת המוציא . כשהכל מוכן את יושבת עם הבנות לשיחהעל השבת , על הסעודה המשותפת ועל נושאים שבין האם ובנותיה.

8 - התפילה הסתיימה , ואתה עם הילדים באים הביתה . בהכנסכם ברך את אשתך ואת בנותיך בברכת " שבת שלום ומבורך " חבק את אשתך ונשק אותה ואתילדיך,שים ידך על ראשם וברך אותם בברכה המסורתית " יברכך ה' וישמרך " וכו'. ומיד פתח בשירת שלום עליכם מלאכי השלום ...

חכמינו אומרים : כשאדם יוצא בליל שבת מבית הכנסת לביתו , מלווים אותו שני מלאכים מלאך טוב לימינו ומלאך רע לשמאלו , כאשר נכנס הביתה ורואה נרו דולק ושולחנו ערוך ופני אשתו וילדיו זוהרים והוא פותח בברכת "שבת שלום ומבורך ובשירת שלום עליכם ". מיד מזדרז המלאך הטוב ומברך את המשפחה ואומר : יהי רצון שגם בשבת הבאה יהיה כך. והמלאך הרע עונה אמן בעל כרחו. ואם חלילה נרו לא דולק ושלחנו אינו ערוך ואין שמחה בביתאומר המלאך הרע " יהי רצון שגם בשבת הבאה יהיה כך , ומלאך הטוב עונה אמן בעל כרחו.

9 - מיד לאחר שירת שלום עליכם פתח ופצח אתה וילדיך בשיר הלל לאשתך " אשת חיל מי ימצא ? " , עיין בשיר הזה וראה כמה אשתך היא אכן אשת חיל . ומגיע לה השבח הזה .

10 - בסיום שיר השבח " אשת חיל " מלא את הגביע ביין והתחל בקידוש, אחר כך נוטלים את הידיםומברכים "על נטילת ידים , לא מדברים בין הנטילה לברכת המוציא , כשכולם נטלו ידים מברכים על החלות את " ברכת המוציא לחם מן הארץ " . עתה תהנו כולכם מהמאכלים הטעימים שהכינה אשתך .

11 -בין מנה למנה פותחים בזמירות שבת, ואם אפשר לומר קצת דברי תורה מפרשת השבועמה טוב. בסיום הארוחה כאמור עוזרים לפנות הכלים והתורן ידיח את הכלים .

12 - בשבת בבוקר הולכים לבית הכנסת לתפילת שחרית. האשה , אם תוכל תבוא גם היא לבית הכנסת. אחרי התפילהמיד כשבאים הביתהמקדשים שוב על היין את הקידוש ליום השבת , ושוב נוטלים ידים לסעודה ומברכים על נטילת ידים וברכת המוציא, ונהנים שוב מהמאכלים שהאשה טרחהלהכין לכבוד השבת. לאחר האוכל והתארגנות , אפשר לצאת לטיול של שבת עם האשה והילדים , יש כיף גדול מזה ?

13 - לאחר מנוחה ושינה כמו שאמרו : שבת = שינה בשבת תענוג , הולכים שוב לבית הכנסת להתפלל תפילת מנחה ואחריה עושים סעודה שלישית - משתמע מכאן שבשבת אוכלים 3 סעודות - בסעודה זו אין קידוש, אלא, נוטלים ידים מברכים על הלחם ברכת המוציא ואוכלים מה שרוצים ( בימות החורף אי אפשר לאכול חלבי בסעודה שלישית מאחר וצריך לחכות 6 שעות בין אכילת בשר לאכילת דברי חלב, לעומת זאת בקיץ שהיום ארוך ועד הסעודה השלישית עברו כבר 6 שעות ניתן יהיה לאכול דברי חלב) .אבל ניתן כאמור לאכול סלטים למיניהם, דגים, וכד'.

14 - עתה אנחנו מתקרבים לסיומו של יום השבת, הסיום יהיה בתפילת ערבית של מוצאי שבת . בבואינו הביתה מבית הכנסת אנחנו מבדילים על היין , מברכים על הבשמים - לפי מקור הבשמים אנחנו מתאימים את הברכה. על בשמים הבאים מהעץ כגון : הדס , עלי הדר , ציפורן מברכים בורא עצי בשמים. על בשמים הבאים מהעשב כגון : נענע , מנטה וכד' מברכים בורא עשבי בשמים . ועל בשמים שמקורן לא בעשב ולא בעץ מברכים בורא מיני בשמים. אחר כך מברכים על נר של הבדלה או כל נר אחר ברכת בורא מאורי האש .

ההבדלה כשמה כן היא, היא מבדילה בין יום שבת קודש לבין ימי החול . בעצם לאחר ההבדלה אנחנו מתחילים אתהשבוע החדש שיבוא עלינו לטובה, תוך צפיה לשבת הבאה. ההבדלה בעצם מסיימת לנו את כל תענוגות השבת, את כל התעלות הנפש הרוחנית שזכינו לה במשך יום השבת , ומכינה אותנו לקראת השבוע החדש בו שוב נשקע בטרדות החול.

15 - לאחר ההבדלה נוהגים לאכול סעודה רביעית ונקראת גם סעודת " מלווה מלכה " בה אנחנו נפרדים משבת המלכה.ומברכים אחד את השני בברכת " שבוע טוב ".

לסיום ראינו שאם אנחנו רוצים אנחנו יכולים להפוך יום השבת ליום המשפחה ,לקשר של אהבה וכבוד לאשה , לבעל ולילדים , לעזרה בבית ולא רק ביום שבת אלא, לכל הזמן, ספגנו מקדושת השבת וטענו את עצמנו באושר רב שילווה אותנו במשך כל ימות השבוע.

אז שיהיה לנו ולכל עם ישראל שבוע טוב ומבורך

באו תיראו את המעלה של ערב שבת קודש!!

אךך באו תיראו את המעלה של ערב שבת קדוש!! ואת המעלה של כבוד שבת!! ואת המעלה של נרות שבת!! וזה מוקדש? ל-כ-ו-ל-ם! גם מי שלא שומר שבת שיכנס ויראה!

 

מאת: ר' יעקב כ., קהילת מי לה' אלי.

 

מעלת נרות שבת... וקידוש של שבת... ועונג שבת... וזה? מוקדש לכולם! גם אם אתם חילונים גמורים ומחללים שבת? באו תיראו את המעלה של המצות אלה ותעשו אותם! גם אם אתם מחללים שבת תקימו את זה!! 

אךך נרות שבת... כתוב במדרש "אמר הקב"ה לישראל בני תיהיו זהירים בנרות שבת ואני מראה לכם את נרות של ציון.." אם אנחנו זהירים בנרות של שבת.. ה' יתברך מבטיח לנו שהוא יבנה לנו את בית המקדש ויראה לנו את הנרות של בית המקדש!! ותשימו לב כתוב "זהירים.." לא כתוב "תדליקו.." מה הכונה זהרים?? חח יש בנות באות מדליקות נרות... ואיך? בבגדים מגעילים... עם הפי'גמה.. או שהם שמים את הנרות של שבת קדוש במקום בזוי.. שאף אחד לא רואה אותם... מי שעושה את זה? הוא מזלזל בנרות של שבת!! בגלל זה כתוב "זהירים.." מי שלא מדליק? על זה בכלל אין מה לדבר... אבל מי שכבר מקיים את המצוה הזאת.. אבל לא מקיים אותה בכבוד.. בהידור.. חס וחלילה כתוב זה יכול לפוגע בו... מבינים מה המעלה של נרות שבת?? 

כתוב בספרי הקבלה שבכל ערב שבת מתי שמדליקים נרות שבת השכינה הקדושה באה לבית ונמצאת בבית! אבל אם חס וחלילה לא מדליקים נרות שבת.. השכינה הקדושה? לא נכנסת לבית הזה! ומי נכנס לבית הזה? כל השטנים... תשימו לב בערב שבת? יש הכי הרבה מתח.. מריבות בבית... למה.?? חח כי מי שמזלזל בשבת קדוש.. בכבודה של השבת... יצר הרע נמצא בבית שלו.. אבל חס וחלילה מי שלא מזלזל... השכינה הקדושה נמצאת בבית שלו ואין רשות לשטנים להתקרב לבית הזה!! תבינו מה זה... כתוב מתי שמסתכלים על נרות שבת זה מושך קדושה וטהרה לנשמתו של אדם!! תמיד שמדליקים נרות שבת.. תלכו תסתכלו עליהם דקה.. שתי דקות.. ממש ממש טוב.. ואתם תיראו? איזה הרגשה תרגישו.. של קדושה.. של טהרה.. שהשכינה הקדושה שוריה עליכם... מבינים מה זה נרות שבת?? 

כתוב מתי שמדליקים נרות שבת!! יש שעת רצון הכי הכי גדולה שיש!1 ובגלל זה? תמיד אמא מברכת.. מתפללת.. למה? כי זה עת רצון גדולה בשמיים!! תבינו מה המעלה של נרות שבת קדוש.. כמה צריכים ליזהר בהם.. שאתם מדליקים נרות שבת?? {מי יכול לדליק וזה אני יכתוב לכם למטה כמה כללים של זה..} אבל מי שמלדיק את הנרות? שילבש בגדים של מלכות!! שאתם הולכים לחתונה איך אתם תלכו לחתונה? עם פג'מה? לא! אם הבגדים הכי הכי יפים!! אז אותו דבר? ככה צריכים לקבל את שבת קדוש!! ללבוש את הבגדים הכי יפים שיש לכם! תסבירו את זה לאמא שלכם.. תיגידו לה מה המעלה של זה.. שתקבל שבת קדוש עם בגדים יפים.. מסודרת.. כמו שצריך.. לדליק את נרות שבת במקום מכובד בבית.. לשים אותם על פמוטים יפים!! 

עכשיו מי יוכל לדליק נרות שבת?? כ-ו-ל-ם יכולים לדליק! גם אם אמא שלכם לא מדליקה לא נמצאת בבית לא רוצה לדליק? תדליקו אותם! {גם הבנים} תיקחו נרות ותדליקו אותם! לא חייב בשביל זה את אמא... כמובן הכי הכי טוב שאמא שלכם תדליק אבל אם היא לא רוצה? תדליקו אתם! וגם עוד כלל חשוב.. יש כאלה מדליקים ואחרי זה מברכים... וזה טעות! צריך קודם כל לברך! ואחרי זה לדליק!! ויש בנות שמדליקות ומברכות.. וגם זה? טעות..רק אחת מברכת!! אם נגיד אמא שלכם מדליקה אז היא? תברך! אתם? לא מברכות! מי שמברכת? זה ברכה לבטלה!! ובקיצור יש לזה הרבה הלכות וכללים נכתוב לכם תהלכות של זה בעז"ה בימים הקרובים...


ערב שבת... אךך הרבה אנשים מזלזלים בזה!! תבינו ערב שבת קדוש? זה כמ ערב כיפור!! בערב של החתונה שלכם בעתיד אתם תלכו תטיילו? תעלו לישון?? תלכו תתקננו תעשו.. אז אותו דבר? בשבת קדוש! יש אנשים? שעה לפני שבת.. כל הבית בלאגן.. מה הם הולכים לעשות? עולים לישון.. וזה? עוד במקרה הטוב.. יש כאלה? במחשב.. בטלויזיה.. אין אין אין זה? מחרפן אותי!! איך אפשר!! אני?? 3 שעות לפני שבת כבר זהו!! לא עושה כלום!! לא יושב במחשב.. לא טלויזיה.. כ-ל-ו-ם! יושב ומתארגן ומכין תבית לשבת!! מסדר תבית.. תשולחן.. תנרות.. מה זה?? אני רואה אנשים הולכים מטילים.. קניונים.. קונים דברים.. כל מני דברים.. מתי? ערב שבת!!! זה?? א-ס--ו-ר!! צריך לזעזע תעולמות בשביל זה!! {כמובן אם אתם מתאחרים אצל מישו.. ואתם באים על מוכן נו סבבה אבל גם לא לחכות עד הדקה אחרונה.. תמיד שעתים לפני שבת צריך להתארגן לעשות וכ'ו..} או שיש כאלה במיוחד עכשיו שעון חורף... שבת נכנסת בשעה 4 5..מתי הם אוכלים? בשעה 2.. בשעה 3... ואז הם נכנסים לשבת שבעים מלאים.. ואין מקום להכניס אוכל... אךךך אתם לא יודעים איזה עוון חמור זה!! כתוב בגמרא שהיתה משפחה שהיתה אוכלת סעודה כמה שעות לפני שבת.. ובסוף יודעים מה קרה להם?? הם נמחקו!! כולם? נהרגו!! קולטים? הם היו צדיקים! רבנים!! שמרו שבת!! אבל הם לא כבדו אותה!!.. כתוב בהלכה שצריך ביום שישי? לאוכל עד חצי היום.. למשל אני כל ערב שבת אוכל קובה.. היום שבת נכנסת מוקדם מתי אני אוכל תקובה?? בשעה 11 וחצי.. כבר זהו!! למה? ליכנס לשבת רעבים!! כתוב בהלכה שצריך ליכנס לשבת רעבים.. צמים.. בתאווה... שככה אוכלים תסעודה של שבת בלילה בשמחה.. באושר.. בתאווה... אבל מי שאוכל בשעה 3... איזה סעודה יש לו בשבת?? 

כתוב מי שמכבד את השבת הוא נוחל נחלה בלי מצרים!! קוליטם? הוא יקבל חיים שמחה.. אושר.. בלי צרות!! בלי כאב!! כתוב מי שמתענג את השבת מגשמים לו משאלות ליבו.. מה הכונה עונג שבת?? מה אוכל שלכם שאתם הכי הכי אוהבים? תאכלו אותו בשבת! אני למשל נרקומן של קולה חח כל השבוע? אני שותה פפסי קולה.. ארסי קולה וכו'.. {מה לעשות אין כסף חחח } אבל בשבת קדוש? אני שותה קוקה קולה!! למה?? לכבוד שבת קדוש!! זה נקרא? עונג שבת!! צריך שיהיה בגדים מיוחדים? לשבת!! נעלים מיוחדים? לשבת!! לי אפילו יש כיפה מיוחדת לשבת!! קולטים? כיפה!! תבינו שבת? היא המלכה!! כמו שאתם הולכים לחתונה ומתכוונים ומתלבשים.. ועושים.. ככה? צריך לעשות ביום שישי ערב שבת קדוש!! לא לזלזל בכבודה של השבת!! מצוה וחובה לפרסם את זה לכולם!! סתם ככה שתדעו לכם.. כל דבר שאתם קונים לכבוד שבת.. למשל אתם הוכלים למכולת? מנקים תבית? וזה לכבוד שבת? כל צעד כל תנועה שלכם זה מצוה מתורה!! וזה? בורא מלאכים קדושים וטהורים שמגינים עליכם ועל בני הבית!! קולטים?? ככה כתוב בזוהר הקדוש!! כל צעד שלכם למכולת.. כל צעד שאתם מנקים עושים לכבוד שבת.. מסדרים תבית? זה בורא מלאכים קדושים וטהורים!! שמגינים עליכם!! תבינו מה זה!! אני יוכל לכתוב לכם פה עוד דברים שלמים על ערב שבת קדוש.. על המעלה של ערב שבת קדוש... אבל אניאל רוצה לאריך שתתעצלו לקורא... אבל חבר'ה תקפידו על כבודה של השבת!! אל תזלזלו בה!! ובטח ובטח אל תחללו אותה!! ה' ישמח איתכם!!

רוצים לשמור שבת אבל לא יודעים איך??... זה מוקדש לכם!!

רוצים לשמור שבת אבל לא יודעים איך??... זה מוקדש לכם!! כתבתי לכם נושא שלם איך מתחילים לשמור שבת...עצות.. כללים...הדרכה מה לעשות בשבת.. ה-כ-ל פה!!

 

מאת: ר' יעקב כ., קהילת מי לה' אלי.

 

אךך איך שומרים שבת.. טוב תדעו לכם.. כל מי שנכנס לפה ורוצה להתחיל לשמור שבת.. דבר ראשון? אשריכם ואשרי חלקכם!! אי אפשר לתאר תמעלה ותזכות שלכם!! עצם זה שעכשיו אתם עדין מחללים שבת.. אבל זה שיש לכם רצון.. וחשק.. לתחיל לשמור את השבת אתם לא יודעים איזה שמחה גדולה זה עושה לה' יתברך!! בורא עולם עכשיו ממש ברגעים אלה מצביע עליכם ואומר "זה הבן שלי.. זה הבת שלי.. שרוצה להתחיל לשמור את שבת קדוש.. שרוהצ הלתקרב אלי.." בזכותיכם עכשיו? המלאכים בשמיים רוקדים מרוב שמחה!! אין לכם מושג איזה נחת רוח ושמחה אתם גורמים לה' יתברך ברגעים אלה!! אז נתחיל...

ובקיצור על מעלת השבת.. כמה חשוב לשמור שבת.. מה נותנת לנו שבת וכ'ו.. הסברתי פה.. מי שעדין לא קרא שיכנס ויקרא... והתחזק ויבין מה ערך של שבת קדוש... 

ועכשיו איך שומרים שבת קודש.. בשביל לשמור שבת קודש לא צריך בשביל זה משפחה! או חברים! או לא יודע מה.. אצלי במשפחה? מחללים שבת! ואני שומר.. הם רוצים לחלל? סבבה שיחללו! אבל אני? שומר!! עכשיו תיגידו לי "כן אבל איך אפשר.. הם רואים טלויזיה.. שומעים מוסיקה.." חח כל עוד אתם לא מתחייסים לזה? אז אין בזה בעיה! אם עכשיו אבא שלכם סתם דוגמא מדליק תרדיו בקולי קולות כמובן אם אתם יכולים ליכנס לחדר ולא לשמוע.. אז ברור שתעשו את זה.. אבל אם אתם לא יכולים מכל סיבה שהיא.. פשוט מאוד? אל תחייסו לזה! זה לא מעניין אתיכם! אל תסתכלו לטלוייזיה! אל תחחיסו לשירים אלה.. ואם תיגידו לי "איך אפשר.." חח הכל אפשר אם רק רוצים! יבוא אליכם אליהו הנביא ישב לידיכם ורק הסתכל עליכם חח תיעיזו לקום ולחלל שבת?. חח לא.. תשבו לידו לא תעזבו אותו דקה.. אז בשבת קדוש לא אליהו הנביא נמצא לידיכם.. יודעים מי נמצא? ה' יתברך בכבוודו ועצמו! נמצא איתנו רגע רגע בשבת קדוש!! יושב ומסתכל עלינו אז אנחנו נקום ונחלל שבת?? ככה תחשבו ותאמינו לי שתקבלו כוחות חבל"ז...

דבר שני יש הרבה כאלה שאומרים אני ישמור שבת.. אבל לאט לאט.. פעם לא יראה טלויזיה.. פעם לא ידליק תאור.. ובקיצור הלאט לאט הזה לוקח להם במקרה הטוב כמה חודשים טובים חח מנסיון אני אומר לכם.. אני וגם כל הרבנים הגדולים -נ-ג-ד השיטה הזאת!! שבת קדוש שומרים בלי משחקים! פעם זה פעם זה.. מתחילים לשמור כמו שצריך. לפחות משתדלים עושים.. ותיגידו לי עכשיו "אבל קשה.." ברור שקשה.. כל התחלות קשות.. שנכנס שבת אתם וואי איזה קשה.. שמגיע הבוקר עדין קשה.. אבל בצהורים? כבר מתחילים הלרגיש יותר טוב עובר הקושי.. ושיוצאת שבת? אתם תרקדו משמחה וששון... כל התחלות קשות חבר'ה.. ובקיצור הכי הכי טוב ועדיף שתשמרו שבת? כמו שצריך.. בלי כל המשחקים אלה פעם ככה או פעם ככה.. אבל אם קשה לכם!! ממש ממש ק-ש-ה או לא יוכלים וזה.. סבבה.. שמרו שבת.. אבל אם אתם צריכים לחלל אז תחללו? כמה שפחות! נגיד אתם מכורים לסגריות.. {סתם דוגמא כן.. תיקחו את זה לדברים הבעייתים שיש לכם גם..} ובקיצור אתם צריכים חייבים לעשן נגיד 5 סגריות ביום.. אז תשמרו שבת.. כיאלו תתחילו.. ותנסו כמה שיותר להתגבר והכל.. אם אתם לא מצליחים דופקים תראש.. אז תעשנו סגריה אחד ביום.. 2 סגריות.. כאילו מה הכונה שלי? כמה שפחות לחלל? יותר טוב!! אל תיגידו "אני שומר ככה וזהו.." לא!! תיגידו לעצמיכם אני שומר שבת כמו שצריך! אבל כמה שפחות לחלל יותר טוב.. אם אתם צריכים לחלל אין בררה וזה אז לחלל כמה שפחות... ו-ש-ו-ב! זה רק לאנשים שקשה להם!! זה אני אומר לכם? בתור עצה! בתור התחלה! כמובן שבעתיד צריכים לשמור שבת כמו שצריך והכל.. מי שיוכל לשמור שבת כמו שצריך והכל. שישמור ברור.. תעצה הזאת שאמרתי לחלל כמה שפחות.. זה רק בתחלה.. עד שתתחזקו.. עד שתקבלו כוחות.. :)

דבר שלישי ש-ה-ר-ב-ה שרוצים לשמור שבת טועים בו!! אם נגיד הדלקתם את אור בטעות.. או כבתם את אור בטעות {וזה בתור דוגמא.. זה הבעיה הנפוצה בגלל זה אני כתוב את זה..} בקיצור כל חילול שבת שעשיתם בטעות!! זה לא נחשב לכם לחילול!! יש אנשים מנסים לשמור שבת.. בטעות הדליקו תאור.. זהו! מתיאיישים ומתחילים לחלל!! וזה טעות!! כל עוד זה בלי כונה.. אז זה לא נחשב חילול! גם אני בטעות כמה פעמיים הדלקתי תאור.. אין בזה כ-ל-ו-ם! אז כפרה עליכם אל תתיאישו מיזה.. ואל תפסיקו לשמור שבת בגלל זה.. חללתם שבת בטעות? סבבה קורה כולנו בני אדם... תמשיכו לשמור ותשכחו מיזה.. זה לא נחשב לכם חילול!! 

דבר רביעי שגם בזה הרבה טועים!! א-ס-ו-ר! לצועק או לריב או להתכווח עם אחים.. או עם הורים על שבת קדוש! הם רוצים לחלל? שיחללו! אתם? אל תתערבו להם! כמובן שתיגידו להם שאתם רוצים להתחיל לשמור שבת וזה.. ושיכבדו אתיכם.. יכבדו? סבבה.. אם הם יעשו לכם פרצופים.. יצעקו. יעשו.. אל תריבו אותם! תשמרו שבת וזהו! אם תלכו איתם במריבות וצעקות וזה.. אתם? רק תרחיקו אותם מתורה.. וגם הם יותר ילחמו בכם.. מנסיון אני אומר לכם.. הדרך של התורה זה לא צעקות.. ולא מריבות.. שכל אחד? יעשה מה שבא לו.. יש כאלה מתחילים לשמור שבת.. רוצים שכולםישמרו. חח אי אפשר לכפות על זה חבר'ה.. הם לא רוצים לשמור? תעזבו אותם.. אל תלכו איתם במריבות וצעקות וזה.. !


דבר חמישי וזה? אחד החשובים! הרבה אנשים אומרים לי אם מותר לכוון שעון שבת וטלויזיה תדלק לבד ואתם לא נועים בה אם זה מותר וכו'... ובקיצור זה? א-ס-ו-ר! ומצוה וחובה לפרסם את זה!! זה כמו שעכשיו אתם נכנסים לאוטו ואני רק נוהג.. חח מותר? ברור שאסור!! אז אותו דבר פה.. "מדליקים תטלויזיה בשעון שבת והיא נדלקת לבד.." נו זה מותר לראות? לא.. אסור..! אל תרמאו את עצמיכם כי חבל חבר'ה...

וה-ע-צ-ה! שתעשו את זה? יהיה לכם קלי קלות לשמור שבת קדוש!! ומה עצה הזאת? תעסיקו את עצמיכם! אם תשבו כל השבת בחדר.. ותסתכלו על הקירות? אז הזמן יעבור לכם לאט לאט.. ויהיה לכם יותר קשה.. אבל אם אתם תלכו לששיעורי תורה.. להרצאות.. לדרשות.. תאמינו לי אתם? לא תרצו שהשבת תצא!! ואם אין לכם בסביבה שיעורי תרוה וזה.. או אפילו אתם לא רוצים ללכת.. סבבה תעשו דבר כזה. אני בטוח ב10000000% שלכולכם יש ספר תהילים בבית.. תיקחו ספר תהילים.. ומי כניסת שבת.. עד יצאת שבת תקיראו את כל הספר.. תנסו לקורא את כל ספר תהילים בשבת עצמה... איך?? תעשו דבר כזה... כל רבע שעה... תיקראו 10 פרקים בתהילים!! ככה גם תעסיקו את עצמכים! וגם תלמדו תורה.. וגם תרגישו את קדושת השבת..וגם בסוף תגמרו ספר תהילים שלם... ואי אפשר לתאר איזה זכות אדירה זאת!! במיוחד בשבת קדוש.. כי כתוב אדם שלומד תורה בשבת אז המצוה שלו פי 1000 מיום חול רגיל!! תבינו מה זה.. . מנסיון אני אומר לכם את זה חבר'ה... 


וביצור ככה שומרים שבת קדוש.. ו-ב-ב-ק-ש-ה ממיכם תעשו את זה חבר'ה.. ואם אתם צריכים עצות.. או שיש לכם שאלות.. אני -ת-מ-י-ד בשבליכם... ובבקשה חח תשמרו תשבת.. ותשמחו את ה' יתברך חח ה' ישמח אתיכם צדיקים וצדיקות!!

כנסו כנסו תיראו מה המעלה של שבת קדוש!

באו תיראו כמה "רע" לשמור שבת!! תיראו כמה "מסכן" מי ששומר שבת קדוש!! אךך כנסו כנסו תיראו מה המעלה של שבת קדוש! ומה החומרה של חילול שבת!! +עצות איך לשמור את השבת! :-)

 

מאת: ר' יעקב כ., קהילת מי לה' אלי.


אךך איך שומרים שבת.. טוב תדעו לכם.. כל מי שנכנס לפה ורוצה להתחיל לשמור שבת.. דבר ראשון? אשריכם ואשרי חלקכם!! אי אפשר לתאר תמעלה ותזכות שלכם!! עצם זה שעכשיו אתם עדין מחללים שבת.. אבל זה שיש לכם רצון.. וחשק.. לתחיל לשמור את השבת אתם לא יודעים איזה שמחה גדולה זה עושה לה' יתברך!! בורא עולם עכשיו ממש ברגעים אלה מצביע עליכם ואומר "זה הבן שלי.. זה הבת שלי.. שרוצה להתחיל לשמור את שבת קדוש.. שרוהצ הלתקרב אלי.." בזכותיכם עכשיו? המלאכים בשמיים רוקדים מרוב שמחה!! אין לכם מושג איזה נחת רוח ושמחה אתם גורמים לה' יתברך ברגעים אלה!! אז נתחיל...

ובקיצור על מעלת השבת.. כמה חשוב לשמור שבת.. מה נותנת לנו שבת וכ'ו.. הסברתי פה.. מי שעדין לא קרא שיכנס ויקרא... והתחזק ויבין מה ערך של שבת קדוש... 

ועכשיו איך שומרים שבת קדוש.. בשביל לשמור שבת קדוש לא צריך בשביל זה משפחה! או חברים! או לא יודע מה.. אצלי במשפחה? מחללים שבת! ואני שומר.. הם רוצים לחלל? סבבה שיחללו! אבל אני? שומר!! עכשיו תגידו לי "כן אבל איך אפשר.. הם רואים טלויזיה.. שומעים מוסיקה.." חח כל עוד אתם לא מתחייסים לזה? אז אין בזה בעיה! אם עכשיו אבא שלכם סתם דוגמא מדליק תרדיו בקולי קולות כמובן אם אתם יכולים ליכנס לחדר ולא לשמוע.. אז ברור שתעשו את זה.. אבל אם אתם לא יכולים מכל סיבה שהיא.. פשוט מאוד? אל תתייחסו לזה! זה לא מעניין אתיכם! אל תסתכלו לטלוייזיה! אל תייחסו לשירים אלה.. ואם תגידו לי "איך אפשר.." חח הכל אפשר אם רק רוצים! יבוא אליכם אליהו הנביא ישב לידיכם ורק הסתכל עליכם חח תעיזו לקום ולחלל שבת?. חח לא.. תשבו לידו לא תעזבו אותו דקה.. אז בשבת קדוש לא אליהו הנביא נמצא לידיכם.. יודעים מי נמצא? ה' יתברך בכבודו ועצמו! נמצא איתנו רגע רגע בשבת קדוש!! יושב ומסתכל עלינו אז אנחנו נקום ונחלל שבת?? ככה תחשבו ותאמינו לי שתקבלו כוחות חבל"ז...

דבר שני יש הרבה כאלה שאומרים אני ישמור שבת.. אבל לאט לאט.. פעם לא יראה טלויזיה.. פעם לא ידליק תאור.. ובקיצור הלאט לאט הזה לוקח להם במקרה הטוב כמה חודשים טובים חח מנסיון אני אומר לכם.. אני וגם כל הרבנים הגדולים -נ-ג-ד השיטה הזאת!! שבת קדוש שומרים בלי משחקים! פעם זה פעם זה.. מתחילים לשמור כמו שצריך. לפחות משתדלים עושים.. ותיגידו לי עכשיו "אבל קשה.." ברור שקשה.. כל התחלות קשות.. שנכנס שבת אתם וואי איזה קשה.. שמגיע הבוקר עדין קשה.. אבל בצהורים? כבר מתחילים הלרגיש יותר טוב עובר הקושי.. ושיוצאת שבת? אתם תרקדו משמחה וששון... כל התחלות קשות חבר'ה.. ובקיצור הכי הכי טוב ועדיף שתשמרו שבת? כמו שצריך.. בלי כל המשחקים אלה פעם ככה או פעם ככה.. אבל אם קשה לכם!! ממש ממש ק-ש-ה או לא יוכלים וזה.. סבבה.. שמרו שבת.. אבל אם אתם צריכים לחלל אז תחללו? כמה שפחות! נגיד אתם מכורים לסגריות.. {סתם דוגמא כן.. תיקחו את זה לדברים הבעייתים שיש לכם גם..} ובקיצור אתם צריכים חייבים לעשן נגיד 5 סגריות ביום.. אז תשמרו שבת.. כיאלו תתחילו.. ותנסו כמה שיותר להתגבר והכל.. אם אתם לא מצליחים דופקים תראש.. אז תעשנו סגריה אחד ביום.. 2 סגריות.. כאילו מה הכונה שלי? כמה שפחות לחלל? יותר טוב!! אל תיגידו "אני שומר ככה וזהו.." לא!! תיגידו לעצמיכם אני שומר שבת כמו שצריך! אבל כמה שפחות לחלל יותר טוב.. אם אתם צריכים לחלל אין בררה וזה אז לחלל כמה שפחות... ו-ש-ו-ב! זה רק לאנשים שקשה להם!! זה אני אומר לכם? בתור עצה! בתור התחלה! כמובן שבעתיד צריכים לשמור שבת כמו שצריך והכל.. מי שיוכל לשמור שבת כמו שצריך והכל. שישמור ברור.. תעצה הזאת שאמרתי לחלל כמה שפחות.. זה רק בתחלה.. עד שתתחזקו.. עד שתקבלו כוחות.. :)

דבר שלישי ש-ה-ר-ב-ה שרוצים לשמור שבת טועים בו!! אם נגיד הדלקתם את אור בטעות.. או כבתם את אור בטעות {וזה בתור דוגמא.. זה הבעיה הנפוצה בגלל זה אני כתוב את זה..} בקיצור כל חילול שבת שעשיתם בטעות!! זה לא נחשב לכם לחילול!! יש אנשים מנסים לשמור שבת.. בטעות הדליקו תאור.. זהו! מתיאיישים ומתחילים לחלל!! וזה טעות!! כל עוד זה בלי כונה.. אז זה לא נחשב חילול! גם אני בטעות כמה פעמיים הדלקתי תאור.. אין בזה כ-ל-ו-ם! אז כפרה עליכם אל תתיאישו מיזה.. ואל תפסיקו לשמור שבת בגלל זה.. חללתם שבת בטעות? סבבה קורה כולנו בני אדם... תמשיכו לשמור ותשכחו מיזה.. זה לא נחשב לכם חילול!! 

דבר רביעי שגם בזה הרבה טועים!! א-ס-ו-ר! לצועק או לריב או להתכווח עם אחים.. או עם הורים על שבת קדוש! הם רוצים לחלל? שיחללו! אתם? אל תתערבו להם! כמובן שתיגידו להם שאתם רוצים להתחיל לשמור שבת וזה.. ושיכבדו אתיכם.. יכבדו? סבבה.. אם הם יעשו לכם פרצופים.. יצעקו. יעשו.. אל תריבו אותם! תשמרו שבת וזהו! אם תלכו איתם במריבות וצעקות וזה.. אתם? רק תרחיקו אותם מתורה.. וגם הם יותר ילחמו בכם.. מנסיון אני אומר לכם.. הדרך של התורה זה לא צעקות.. ולא מריבות.. שכל אחד? יעשה מה שבא לו.. יש כאלה מתחילים לשמור שבת.. רוצים שכולםישמרו. חח אי אפשר לכפות על זה חבר'ה.. הם לא רוצים לשמור? תעזבו אותם.. אל תלכו איתם במריבות וצעקות וזה.. !


דבר חמישי וזה? אחד החשובים! הרבה אנשים אומרים לי אם מותר לכוון שעון שבת וטלויזיה תדלק לבד ואתם לא נועים בה אם זה מותר וכו'... ובקיצור זה? א-ס-ו-ר! ומצוה וחובה לפרסם את זה!! זה כמו שעכשיו אתם נכנסים לאוטו ואני רק נוהג.. חח מותר? ברור שאסור!! אז אותו דבר פה.. "מדליקים תטלויזיה בשעון שבת והיא נדלקת לבד.." נו זה מותר לראות? לא.. אסור..! אל תרמאו את עצמיכם כי חבל חבר'ה...

וה-ע-צ-ה! שתעשו את זה? יהיה לכם קלי קלות לשמור שבת קדוש!! ומה עצה הזאת? תעסיקו את עצמכם! אם תשבו כל השבת בחדר.. ותסתכלו על הקירות? אז הזמן יעבור לכם לאט לאט.. ויהיה לכם יותר קשה.. אבל אם אתם תלכו לשיעורי תורה.. להרצאות.. לדרשות.. תאמינו לי אתם? לא תרצו שהשבת תצא!! ואם אין לכם בסביבה שיעורי תורה וזה.. או אפילו אתם לא רוצים ללכת.. סבבה תעשו דבר כזה. אני בטוח ב10000000% שלכולכם יש ספר תהילים בבית.. תיקחו ספר תהילים.. ומי כניסת שבת.. עד יציאת שבת תקראו את כל הספר.. תנסו לקרוא את כל ספר תהילים בשבת עצמה... איך?? תעשו דבר כזה... כל רבע שעה... תיקראו 10 פרקים בתהילים!! ככה גם תעסיקו את עצמכים! וגם תלמדו תורה.. וגם תרגישו את קדושת השבת..וגם בסוף תגמרו ספר תהילים שלם... ואי אפשר לתאר איזה זכות אדירה זאת!! במיוחד בשבת קדוש.. כי כתוב אדם שלומד תורה בשבת אז המצוה שלו פי 1000 מיום חול רגיל!! תבינו מה זה.. . מנסיון אני אומר לכם את זה חבר'ה... 


ובקיצור ככה שומרים שבת קדוש.. ו-ב-ב-ק-ש-ה ממכם תעשו את זה חבר'ה.. ואם אתם צריכים עצות.. או שיש לכם שאלות.. אני -ת-מ-י-ד בשבילכם... ובבקשה חח תשמרו תשבת.. ותשמחו את ה' יתברך חח ה' ישמח איתכם צדיקים וצדיקות!!

 

באה שבת - באה מנוחה

באה שבת - באה מנוחה

ר' יהודה אייזנברג, להיות יהודי, מתוך אתר דעת

 

להבין את השבת, להבין את השבוע

 

יום השבת הוא יום שונה משאר ימי השבוע. השבת היא לא רק יום מנוחה. יום שאין עובדים בו. השבת היא יותר מזה. בדיוק כמו ש"שלום" זה הרבה יותר מאשר "אין מלחמה", כך מנוחה בשבת זה יותר מאשר לא לעבוד.

השבת היא היום שבו יהודים יוצאים מסדר הימים הרגיל. השבת עונה על השאלה מי חזק יותר: האם אתה חזק יותר, או שהטלפון (המכונית, העבודה, הדואר, החשבונות) חזקים יותר ממך? בשבת אתה חזק יותר. אתה משאיר את העבודה ואת המכונית, את הטלפון ואת החשבונות בצד, ואתה עושה דברים אחרים, דברים חשובים יותר, דברים שבכל ימי השבוע אין לך זמן לעשות אותם.

 

ששת ימים תעבוד

 

בתורה כתוב: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי שבת לה' אלוקיך, לא תעשה כל מלאכה" (דברים ה', י"ג-י"ד(. שישה ימים אדם עובד. הוא יוצר כלים חדשים. הוא ממציא. הוא מחדש. ולאט לאט מתחיל עניין הפוך: האדם נעשה תלוי בכלים שהוא ממציא. הוא תלוי בטכנולוגיה. במקום שהמכשירים יהיו משרתים של האדם, קורה ההפך: האדם אינו יכול בלי המכשירים. כמה ימים אדם יכול לחיות בלי מכונית, בלי טלפון, בלי דואר, בלי לקנות, בלי למכור? יום השבת משחרר את האדם. ביום זה הוא לומד לחיות חיים טבעיים, להיות עצמאי, לא להיות תלוי בטכנולוגיה.

ועניין נוסף: אדם עובד בבתי החרושת הגדולים, והוא נעשה קטן. הוא אחד מאלפי עובדים. הוא עושה עבודה אחת כל הזמן. הוא איננו צריך לחשוב. באה השבת, ומחזירה לאדם את כבודו. הוא במרכז. הוא העיקר. הוא אינו אחד מאלפים. האדם ומשפחתו הם הכול. העבודה, החובות, התפקידים - כל אלה כאילו אינם קיימים יום אחד.

ועוד עניין: האדם העובד שישה ימים ושולט בטבע, שולט במכונות שהוא עובד בהן. הוא משנה את העולם: סולל כבישים, מזיז נהרות ממקומם, מוציא מן האדמה לחם, נפט וזהב, שולח אנשים לירח. והאדם מתחיל להרגיש שהוא מסוגל לעשות כל דבר, שאין גבול לכוחו. וכך כתוב בתורה: "פן תאכל ושבעת, ובתים טובים תבנה וישבת, ובקרך וצאנך ירביון, וכסף וזהב ירבה לך, וכל אשר לך ירבה... ואמרת בלבבך, כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. וזכרת את ה' אלוהיך, כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל..." (דברים ח', י"ב-י"ח(. האדם המצליח שוכח את אלוקים. הוא חושב שיש לו כוח לעשות הכול ושכל הצלחה היא רק בגלל כוחו. ובא יום השבת, והאיש החזק כל השבוע אינו סולל כבישים, ואינו מזיז נהרות. אסור לו לפתוח אפילו את בית החרושת שלו. האיש מפסיק להיות מנהל. הוא נהיה אבא. הוא הולך לבית הכנסת, ולומד עם כל האנשים הבאים להתפלל. הוא אדם פשוט, הוא איש כמו כולם.

 


רעיונות היסוד של השבת

 

 

(1) האדם אינו אדון לעולם

 

הרעיון כי האדם אינו אדון לעולם מופיע בסיפור בריאת העולם שבספר בראשית. בתחילת ספר בראשית מסופר על בריאת העולם בשישה ימים. על יום השביעי כתוב: "ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, 
וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. 
ויברך אלוהים את יום השביעי, ויקדש אותו, 
כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות" 
(בראשית ב', ב'-ג').

הרעיון של פסוקים אלה מובן. העולם אינו של האדם, אלא של האלוקים. האלוקים ברא את העולם, והוא הפסיק לברוא אותו בשבת. השבת היא ההוכחה שהאדם אינו השולט בטבע, כי יש כוח חזק ממנו שברא את הטבע והוא שולט בו. העולם כפוף לחוקים של הטבע, וגם האדם כפוף לחוקים של הטבע. האלוקים ברא את הטבע ואת העולם. האדם שומע בקול האלוקים ושומר את החוקים שלו. האדם אינו עובד בשבת, כשם שבורא העולם הפסיק לעבוד בשבת.

 

(2) השבת היא זכר ליציאת מצרים

 

השבת היא מצווה המיוחדת לעם ישראל. שמירת השבת היא סימן לכך שעם ישראל נבחר להיות עם מיוחד, העושה את דבר ה'. וכך כתוב בחומש דברים: "ויום השביעי שבת לה' אלוהיך. 
לא תעשה כל מלאכה, אתה ובנך ובתך, 
עבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך. 
למען ינוח עבדך ואמתך כמוך. 
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, 
ויוציאך ה' אלוהיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. 
על כן ציווך ה' אלהיך לעשות את יום השבת" 
(דברים ה', י"ד-ט"ו).

לפי הפסוקים האלה השבת היא יום מנוחה ליהודים, מפני שעם ישראל יצא ממצרים. השבת, שהיא ביסודה עניין אוניברסאלי, הפכה להיות מצווה מיוחדת ליהודים. בשמירת השבת היהודי מעיד כי הוא יצא ממצרים והוא מקיים את החובות וזכאי לזכויות של יהודי. השבת היא עדות לכך שיצאנו ממצרים.

מעניין שהשבת כיום מנוחה לעובד מופיע יחד עם ההסבר היהודי של השבת. יום השבת הוא יום מנוחה לך ולבני משפחתך, אבל גם לעבדים, וכל זה בגלל מפני שהיית עבד בארץ מצרים ויצאת לחופשי. מדוע רעיון המנוחה אינו תוצאה של השבת האוניברסאלית? ייתכן שיש כאן רעיון מעניין: השבת היא יום מנוחה רק כאשר יש חוקים ברורים איך לשמור אותה. "יום מנוחה" אינו מספיק. תמיד יש משהו חשוב יותר מהמנוחה: עבודה דחופה, משהו שלא גמרתי. השבת היא יום מנוחה אמיתי, רק אם יש לה מערכת חוקים מדויקת המכריחה לנוח. זוהי השבת היהודית.

 


תפילות השבת

 

 

בשבת מתפללים שלוש תפילות, כמו בכל יום, ומוסיפים תפילה מיוחדת לשבת, תפילת מוסף. תפילה זו מתפללים בשבת בבוקר, אחרי תפילת שחרית.

הרעיונות של תפילות השבת מתאימים לרעיונות של מצוות השבת:

 

תפילת ערבית בליל שבת

 

בליל שבת מתפללים תפילת ערבית. תפילה זו בנויה על הרעיון הראשון שהזכרנו, כי השבת היא יום מנוחה בגלל מנוחת ה' ביום השביעי, לאחר בריאת העולם. ואמנם, בתפילת ליל שבת מופיע המשפט הזה: "אתה קידשת את יום השביעי לשמך, 
תכלית (=בסוף) מעשה שמים וארץ, 
וברכתו מכל הימים, וקידשתו מכל הזמנים".

יום השבת הוא יום מקודש, כיוון שהוא היום האחרון של בריאת השמים והארץ.

 

תפילת שחרית בשבת בבוקר

 

בשבת בבוקר מתפללים תפילת שחרית. תפילה זו בנויה על רעיון נוסף שהזכרנו, כי יום השבת הוא יום מקודש לעם ישראל, מפני שהם יצאו ממצרים. שמירת השבת היא עדות ליציאת מצרים ולבחירת עם ישראל. וכך כתוב בתפילת שחרית: "ישמח משה במתנת חלקו, כי עבד נאמן קראת לו... 
בעמדו לפניך על הר סיני, 
ושני לוחות אבנים הוריד בידו, 
וכתוב בהם שמירת שבת..."

משפט זה מזכיר את משה רבנו, עבד ה'. כשעלה משה על הר סיני, הוריד את לוחות הברית, ובלוחות כתוב שיש לשמור את השבת. שבת זו היא שבת שניתנה במתן תורה, אחרי יציאת מצרים.

לאחר תפילת שחרית מוסיפים את תפילת המוסף. תפילה זו היא לזכר עבודת המקדש כפי שעשו אותה ביום שבת.

 

תפילת מנחה בשבת אחר הצהרים

 

בשבת אחרי הצהרים מתפללים תפילת מנחה. גם בתפילה זו מוזכרת השבת, והפעם מוזכר עניין חדש: הגאולה. וכך נאמר בתפילה זו: "מנוחת אהבה ונדבה, 
מנוחת אמת ואמונה, 
מנוחת שלום ושלווה והשקט ובטח. 
מנוחה שלמה שאתה רוצה בה".

השבת היא יום מנוחה שלמה, יום של שלום וביטחון. מנוחה כזאת היא המנוחה של הגאולה, של סוף הימים וסוף המלחמות. תפילת מנחה של שבת מזכירה למתפלל את המטרה הסופית של האדם, של העולם: שלום ושלווה, השקט ובטח.

 

קריאת התורה בשבת

 

בשבת יש תוספת לתפילה: קוראים בתורה. בתפילת שחרית ובתפילת מנחה קוראים בתורה. התורה כולה מתחלקת ל54- פרשות, ובתפילת שחרית קוראים "פרשה" אחת מן התורה ועוד פרק מתוך הנביאים. במשך שנה קוראים את כל התורה. בתפילת מנחה קוראים את התחלת הפרשה של השבוע הבא.

קריאת התורה בבית הכנסת היא מנהג מיוחד, שאין דומה לו בעמים אחרים. בקריאת התורה כל יהודי שומע את סיפורי התורה על עם ישראל, ולומד את החוקים ואת המצוות שבתורה. בדרך זו התפילה בבית הכנסת איננה רק תפילה, אלא גם לימוד, לימוד תולדות העם, לימוד חוקי התורה ומצוותיה.

 


ההתנהגות בשבת

 

 

הדלקת נרות, קידוש והבדלה

 

את כניסת השבת מסמלת הדלקת הנרות. מדליקים נרות שבת כדי להרבות אור בבית. אור הוא אחד הדברים המוסיפים שמחה וחגיגיות, ונרות השבת יוצרות חגיגיות זו. יום השבת מתחיל לפני שקיעת השמש ביום שישי. זהו הזמן שבו מדליקים נרות שבת, ומציינים בזה את התחלת השבת.

שלוש פעמים במשך השבת מברכים ברכות על כוס יין: בקידוש בליל שבת, בקידוש בשבת בבוקר ובהבדלה בצאת השבת.

הקידוש בליל שבת מזכיר, כמובן, את שני הרעיונות של השבת: בריאת העולם ויציאת מצרים. וכך אומרים בקידוש: "ושבת קודשו באהבה וברצון הנחילנו, 
זיכרון למעשה בראשית... 
זכר ליציאת מצרים..."

במשפט זה חוזר הרעיון שהשבת ניתנה לעם ישראל באהבה, והיא זיכרון למעשה בראשית, לבריאת העולם. אך באותה מידה השבת היא גם זכר ליציאת מצרים, שהרי כך כתוב בתורה: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים... 
על כן ציווך ה' אלוהיך לעשות את יום השבת" (דברים ה', י"ד-ט"ו).

הקידוש בשבת בבוקר קצר יותר, אך גם הוא מזכיר את רעיונות היסוד של השבת. 
ההבדלה נאמרת במוצאי שבת, לאחר ששקעה השמש ויצאו הכוכבים. ההבדלה עוסקת בהבדלים שבין דברים שונים. בהבדלה מוזכר ההבדל בין השבת לימי השבוע, בין ישראל לעמים אחרים, בין קודש לחול.

 

איסור מלאכה בשבת

 

בתורה כתוב: "לא תעשה כל מלאכה." השבת היא יום מיוחד שאין עושים בו מלאכה. "מלאכה" היא "עבודה". אבל אי אפשר להבין את הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" כאילו כתוב "לא תעשה כל עבודה". "עבודה" היא פעילות גופנית. אדם עובד כאשר הוא מסדר את החדר או רוחץ את הכלים אחרי האוכל. אדם איננו עובד כאשר הוא נוהג במכונית או מטלפן. מלאכה היא דבר הרבה יותר מסובך. מלאכה היא כל מעשה שמראה שליטה של האדם בטבע, כל מעשה של יצירה, של חידוש דבר. מלאכה נעשית בעזרת השכל, בעזרת הכשרון. לקלקל דבר, לשבור או להרוס - אלה אינם נחשבים מלאכה.

אנו יכולים עכשיו להבין את איסור המלאכה בשבת. הרעיון היסודי של השבת הוא שהאדם איננו שולט בטבע. האדם נח, כמו שאלוקים נח. אלקים עשה את העולם, ברא אותו בחכמה, ובשבת הוא הפסיק את מעשה הבריאה. גם האדם מפסיק בשבת את כל הפעולות של בריאה, של יצירה, של המצאה, של שליטה בטבע. האדם נח. המנוחה היא שהאדם והטבע מפסיקים להילחם זה בזה. האדם אינו מנסה לשלוט בטבע. הוא חי בצד הטבע. הוא מפסיק לשלוט בטבע, וגם מפסיק להיות עבד של ההמצאות שהמציא.

השבת אומרת לאדם: עזוב את כל מה שאתה עושה בעבודה ובמלאכה. ביום השבת תקדיש את זמנך לעיון, ללימוד, לעבודת ה'. תלמד בעצמך, ותלמד עם משפחתך. התפלל. הקשב לקריאת התורה. הפסק להילחם על רכוש, על שליטה. היום אתה אדם ככל אדם אחר, בעל משפחה, לומד, נח.

 

עונג שבת וכבוד שבת

 

נוסף למנוחה יש הרבה מצוות שתפקידן לתת לשבת אופי חגיגי. ישעיהו הנביא כתב (בפרק נ"ח): "וקראת לשבת עונג". השבת צריכה להיות יום נעים, יום של תענוג, ויש התנהגויות רבות שמטרתן לעשות את השבת ליום נעים: לובשים בגדים יפים לכבוד שבת. סועדים שלוש סעודות. מדליקים נרות שבת להאיר את הבית. מכינים לכבוד שבת מאכלים טעימים. כל אלה נותנים לאדם להרגיש את חשיבות השבת, את יופייה ואת השפעתה של השבת על החיים בכל ימי השבוע.

 

 

 

גם אני, הייתי בשבת ישיבה בירושלים

גם אני, הייתי בשבת ישיבה בירושלים

מתוך אתר אחינו 

חוויה רוחנית שאין כדוגמתה עוברת על כל מי שהחליט לטעום את טעם החיים האמיתי, בשבת אירוח בישיבה בירושלים.

לעולם לא תוכל להבין במה מדובר עד שלא תשתתף אישית בשבת כזו, לעולם לא תצליח להבין מה אתה מפסיד, עד שלא תרוויח את החוויה הזאת.

שבת קסומה שמותירה רשמים עזים שאני אישית חוויתי בישיבת אור החיים בירושלים, 

 

בהתחלה ניקרו החששות, הציפו אותי הרתיעות. חשבתי לעצמי שזה גדול עלי, אני, ישיבה? מה אני אחפש שם? מה אמצא שם? אבל במוצאי שבת ידעתי והבנתי ויותר מכך הרגשתי בעצמותי ובכל חלק מהגוף ומהנשמה שאת החוויה הזאת אסור היה לי להחמיץ.

צוות הישיבה קיבל את פנינו ביום שישי, דאג לכל מחסורינו – מרגע הכניסה אל כתלי הישיבה עד ל"פרידה" הזמנית בתום האירוח החם. פנים שוחקות, חיוכים לבביים, יחס אדיב ושלוות נפש מצד בחורי הישיבה והאברכים – ליוו את שהותינו במקום. קבלת שבת מרוממת, תפילות שבוקעות רקיעים, קידוש חגיגי, סעודות דשנות באוכל טוב ובזמירות שבת עם טעם יהודי אמיתי.

קרוב למאתיים נערים, בחורים, פנים צעירות, הסתופפו יחדיו סביב שולחנות חדר האוכל, טועמים מן הנועם, שותים בצמא דברי תורה. "ידיד נפש, אב הרחמן", הדהד הפזמון בחלל בית המדרש ההומה דקות ספורות בטרם יישא ראש הישיבה, הרה"ג ראובן אלבז שליט"א את פרפראותיו המתוקים על פרשת השבוע, שזורים במילות חיזוק ומוסר החודרות אל עומק הנשמה.

לוח הזמנים המקודש לא הפסיק "לתקתק", שואב אותנו אל יום שכולו עונג ותענוגים – הרצאה מאלפת של "חוזר בתשובה", שיחה איכותית מפי רב חשוב, אמירת תהילים נלהבת, "חברותות" בלהט של לימוד והכל בטוב טעם, בנחת, ברוגע, מעין אצילות שאופפת את פני האכסניה התורנית.

השמש שקעה במערב. תפילת ערבית של מוצאי שבת קודש הסתיימה. ראש הישיבה נוטל לידיו את כוס היין. הבשמים מדיפים ריח גן עדן. נר ההבדלה מוצת ברגש. מאות בחורים, אברכים ואורחים מקיפים את כבוד הרב, ממתינים בשקיקה למוצא פיו. "המבדיל בין קודש לחול". פניו של הרב זוהרות, בוהקות. אולי נזכה ללחוץ את ידו, לקבל ברכה. זכינו ליותר – לחיצת יד חמה ואוהדת, מבט ישיר ושיחת התעניינות אישית ושובת לב.

ריקודי "מלווה מלכה" חתמו את ביקורינו. הפורקן הנפשי שהצטבר מצא את ביטויו במעגלים הקופצניים לקול מוזיקה חסידית מלהיבה. אח.... אושר עילאי.

זכינו להתוודע לדרך ישרה, אמיתית, שמקנה להולכים בה שובע רוחני, רוויה מושלמת לצרכי הגוף והנשמה.

אחרי השבת המאתגרת – קיבלנו על עצמינו, בין היתר, להתחזק בקביעת עיתים לתורה, באופן הלימוד, בקיום המצוות ובהליכה אמיצה לאור ההלכה. חלקנו השתלבו בשיעורי תורה או ב"חברותות" במסגרת סדר הלימוד של הישיבה, אחרים ממשיכים לשמור על קשר עימה ויש מי שמתפלל ומייחל להתהלך דרך קבע ב"אור החיים" ...

טעם אמיתי של חיים יהודיים,

אתה חייב לטעום את זה....

מתנה טובה לי בבית גנזי שבת שמה

מתנה טובה לי בבית גנזי

שבת שמה
 

מתוך עתון חדשות אלעד.

תודה למחבר הספר החשוב "במעלות השבת" בעזרתו נאספו המקורות

"אמר לו הקב"ה למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, אני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם" (שבת י' ע"ב).

מדי שבת אנו אומרים בתפילה "ולא נתתו ה' אלוקינו לגויי הארצות, ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים, וגם במנוחתו לא ישכנו ערלים, כי לישראל עמך נתתו באהבה, לזרע יעקב אשר בם בחרת".

מבואר איפוא, כי התורה הינה מתנה מיוחדת הנמצאת אך ורק בחלקו של עם ישראל. שום עם אחר לא זכר להחזיק במתנה היקרה - שבת.

חוק שעות עבודה ומנוחה?

לכאורה, יום המנוחה הוא רעיון סוציאלי, מנוחה היא דבר לו נזקק הגוף, יום מנוחה הוא דבר הנהוג בכל העולם, בין אם בשבת, או בראשון, או שישי, יום המנוחה הינו דבר הקיים בכל אומה ואומה מאומות העולם. מהי איפוא המתנה המיוחדת אותה זכה לקבל אך ורק עם ישראל? ומהי הסיבה שבעטיה לא קיבלו ממנה שאר העמים?

גדולים, ארוכים ונשגבים הם ענייני השבת, מכפי שנוכל לעבור עליהם ביריעה קצרה זו. ברם, ננסה מעט לעמוד בקצרה על הנקודות החשובות שבענייני השבת, על עניניה השונים, ושכרם של אלו הזוכים לכבדה ולשמרה כראוי.

ראשית, עלינו להבין מהו גודל מעלת השבת, האם זהו הרעיון של יום מנוחה לאדם, יום בו הוא אינו שקוע בעבודתו אלא במנוחה, שהייה עם בני משפחתו וכדו', או שמא ישנם עניינים אחרים המייחדים את יום השבת משאר ימות השבוע.

מלבד זאת, צריך לדעת האם ישנו עניין מיוחד ביום השביעי דווקא, שהרי שאר אומות העולם שקבעו לעצמם ימי מנוחה קבעו כל אחד ימים אחרים ורק לא ביום השביעי...

אם אתם משמרים...

מאמרי חז"ל רבים ישנם בעניין השבת. מובא כי "השבת שקולה כנגד כל המצוות שבתורה", השבת היא "מקור הברכה", "כל המשמר שבת - כאילו קיים את כל התורה כולה", אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלין", וכמובן הפסוק המפורש כי השבת היא "זכר ליציאת מצרים". בכל אלו אנו רואים כי עיקר סגולותיה של השבת הינן רוחניות, השבת היא שורש הקדושה, השבת היא עדות על עיקרי האמונה. הרד"ק כותב כי "שמירת שבת היא עיקר גדול בחידוש העולם ובאמונה באותות ובמופתים ובקיום כל התורה". נמצא כי השבת אינה סתם יום מנוחה גרידא ותפקידה הוא הרבה יותר מאשר צבירת כוחות לשבוע עבודה נוסף.

וזכרת כי עבד היית...

אז מהי תכליתה של השבת? אומרת התורה: "ויום השביעי שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה... וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה'... על כן צווך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת". מסביר הרמב"ם (במורה נבוכים) שעלינו לזכור כי אנו יכולים לנוח היום בעבור שהוא יתברך הוציאנו מעבדות מצרים בה לא יכולנו לנוח... זכירת יציאת מצרים מביאה אותנו לזכרון שמו, ליראת שמים. השומר שבת יוצא לחירות מתאוות הנפש, יוצא משיעבוד הגוף לחירות, ולכן זהו זכר ליציאה משיעבוד מצרים.

ספר "החינוך" כותב כי תכלית האיסור של לא תעשה מלאכה הוא "שנהיה פנויים מעסיקנו לכבוד היום ולקבוע בנפשותינו אמונת חידוש העולם שהוא חבל המושכת של כל ענייני האדת" ובהמשך הוא מבאר שע"י שביתת המלאכה ביום השביעי אנו מעידים כי הקב"ה ברא בשישה ימים את העולם וכאות לכך אנו נחים ביום השביעי.

ישנם עוד טעמים רבים, אך בכולם אנו רואים דבר אחד ברור: שמירת השבת כהלכתה מביאה את האדם לידי שלימות רוחנית שבה כל כולו מביע את מציאות הבורא בעולם.

השבת היא סמל הבורא בעולם, שמירת השבת היא סמל ההכרה בבריאת העולם ובמציאותו יתברך, זהו סוד כוחה ועוצמתה של השבת.

אין זה סתם עוד יום מנוחה, יום בו מקום העבודה סגור והעובדים נחים בביתם. אין גם שום עניין ביום מנוחה אחר כנהוג באומות העולם. יום השביעי הוא היום בו שבת ה' מכל מלאכתו. שמירת היום הזה היא התכלית.

מתנה מבית גנזי...

וכגודל חשיבותה של השבת כך גודל כוחה. סגולות והבטחות רבות מופיעות לאלו הזוכים לשמור ולכבד את השבת. סיפורי ניסים מפורסמים אירעו בזכות שמירת השבת.

"מתנה טובה לי בבית גנזי"... משפט שכזה תלוי מיהו האומרו... כל אדם בדרגתו, מתנה טובה היא לפי יכולתו של המבטיח. גם כשמלך אומר זאת, תלוי מי הוא, כל מלך לפי השגותיו. וכשמלך מלכי המלכים שהכל שלו, אומר "מתנה טובה לי בבית גנזי", ברור שגודל המתנה הוא ללא גבול. גם במובן הרוחני וגם הגשמי, המתנה הזו היא אפילו גדולה מכדי שנוכל לקבלה, וכדי שנוכל להשתמש במתנה היקרה הזו, אנו מקבלים בשבת "נשמה יתירה". בכניסת שבת אנו מקבלים אותה וביציאת השבת אנו נפרדים ממנה. הנשמה הזו היא ה'כלי' שניתן לנו כדי להכיל את המתנה היקרה הזו.

שכר שומרי השבת ומענגיה

ה"ילקוט מעם לועז" מביא בשם הזוהר כי "יש מלאכים מיוחדים בשמים שהם מיוחדים לכך להסתכל באלו ששומרים שבת ומענגים אותה כהלכה, והם מברכים אותם, ויש עימם רבבות מלאכים שעונים אמן".

הרמב"ם מביא את שמפורש בקבלה כי "שכרו בעולם הזה יתר על שכרו לעולם הבא", כלומר, כמה שבעולם הבא שומר השבת מקבל שכר רב, עוד יותר גדול הוא שכרו בעולם הזה. חז"ל אומרים: "אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה - לא שלטה בהן אומה ולשון". שמירת השבת יכלה להציל אותנו מן השיעבוד.

הוצאות שבת חוזרות

"כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה, חוץ מהוצאות שבת". על הוצאות שבת נאמר "לוו עלי ואני פורע". כביכול הקב"ה נותן לנו צ'ק פתוח ואומר: בני, קנו בו לכבוד שבת ללא שום צמצום...

בזוהר מובא שלא רק שהקב"ה יחזיר לאדם את כל הוצאותיו לכבוד השבת, אלא אף יחזיר לו אותן בכפל כפליים, שהרי כשהאדם מוציא את הכסף, הרי כביכול "הלווה" כסף להקב"ה, והקב"ה פורע את החוב בכפל כפליים (כמו בצדקה).

בזוהר מובא גם כי השבת היא מקור הברכה בעולם. כל הברכות שלמעלה ומטה תלויות ביום השביעי. הספורנו מפרש על הפסוק "ששת ימים תעבוד ובשביעי תשבות" כי "הצלחתך בששת הימים תהיה כמו שתשבות בשביעי". החפץ חיים מסביר על הפסוק "ראו כי ה' נתן לכם את השבת", כלומר, ראו כיצד השבת מעניקה לכם את הפרנסה של כל ימות השבוע. "וביברך אלוקים את יום השביעי" - היום השביעי הוא היום המבורך של השבוע, מכוחו אנו נהנים כל שאר ימות השבוע. שמירת השבת מובאת גם כסגולה לעשירות ("ברכת ה' היא תעשיר - זו השבת"), סגולה להצלחה בחינוך הילדים (ולכן גם ברכת הבנים היא דווקא בשבת), ועוד ועוד.

סגולת הסגולות

גדולי ישראל אליהם באו יהודים בבקשות ברכה ובחיפוש אחר סגולות מועילות, שלחו את המבקשים לעשות "תוספת שבת": להקפיד ולהשתדל יותר בכבוד השבת, ללמוד ולקיים את הלכות השבת, לחזק אחרים בשמירת שבת ולהקפיד יותר על קדושתה.

השבת היא הסגולה המוכחת והמפורשת והגדולה מכל הסגולות. הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו עומד ומבטיח לפתוח את "בית גנזיו" בעבור אלו המשתדלים בכיבוד השבת - "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה".

יהודי של שבת

יהודי של שבת
הרב יוסף ברוק - עת לחשוב

השבת היהודית היתה מאז ומעולם מושא לקנאה ולהערצה. טעות נפוצה היא המחשבה כי תפקידה של השבת הוא לאפשר יום מנוחה פיזית בלבד.

השבת היהודית היתה מאז ומעולם מושא לקנאה ולהערצה. העובדה שבכוחה של השבת להעלות עמה את שומריה, וליצור עבורם מעין מציאות על בתוך מציאות יום יומית, עוררה את סקרנותם של אלה שנשארו בחוץ. ואכן, התואר "יהודי של שבת" היה למושג שביטא יותר מכל את השינוי שחל בו ביהודי עם בואה של שבת המלכה. כיצד מגיעים למצב זה? הרי מדובר על כשביעית מן החיים? אין זו התרגשות ספונטאנית הפורצת אחת לשנים רבות לאחר אירוע חריג ומסעיר או בשמחת נשואי בן או בת, הרי מידי ששה ימים חוזרת על עצמה אותה התעלות גם ללא אירועים חריגים.

טעות נפוצה היא המחשבה כי תפקידה של השבת הוא לאפשר יום מנוחה פיזית בלבד. פעם, כך יאמרו אותם "מבינים", היה האדם עמל קשה בכל ימות השבוע. ומשה בחכמתו מצא לנכון לתת לגב העייף יום מנוחה לחמור ולסוס באורוותיהם ולאדם בביתו. וימשיכו ויאמרו שהרי בעבר גם דברים פעוטים היו כרוכים במאמץ. למשל, להצית אש היה צורך בהקשת שתי אבנים עד שנאחזה האש הוא בודאי הזיע לא מעט, ולכן היה מקום לאסור הבערת אש. אבל כיום בנגיעה במתג החשמל אין מאמץ, ואם כן מה מקום לאסור זאת? שהרי אין זה גורם כלל וכלל למאמץ ולקושי? ויש שימשיכו ויקשו: אם אני נהנה מהמאמץ? לעבוד בגינה זה הרי מרגיע, נוסך שלווה על כולם, מה בכך כי אעשה זאת?

עיון קל בפסוקי התורה המצווים על השבת יגלה לנו דבר מעניין. האיסור הוא על עשיית מלאכה. הן בדברות הראשונות: "זכור את יום השבת לקדשו. ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך...." (שמות כ' ח'-י'), והן בשניות: "שמור את יום השבת לקדשו כאשר צווך ה' אלוקיך. ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך..." (דברים ה', י"ב-י"ד) - חוזרת התורה על מילת המפתח "מלאכה".

מאידך, כאשר מתארת התורה את מעשיהם של בני ישראל במצרים משתמשת התורה במילה "עבודה": ,ויעבידו מצרים את ב ני ישראל בפרך וימררו את חייהם בעבודה קשה. את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך... מקוצר רוח ומעבודה קשה,.

ההבדל בין מלאכה לעבודה הוא מהותי. המלאכה הינה יצירה, חידוש ובריאת דבר, בעוד שהעבודה אינה כזו בהכרח, והיא מלמדת על קושי, מאמץ וזיעה ניגרת.

הרצון להפנים את מעשה בריאת העולם מפנה אותנו אל איסורי המלאכה, היצירה. הבורא שבת פסק מכל יצירה חדשה. ששת הימים היו משופעים בחידושים ובחדשים. אך היום השביעי הוא היום שבו פסק הבורא.

ולכן, עבודה שהיא משקפת כאמור מאמץ וקושי לא תאסר, אלא אם כן יש עמה יצירה, חידוש. אך מלאכה תאסר גם אם קלה היא עד מאוד. האם כתיבת שתי אותיות כרוכה במאמץ? ודאי שלא. אך נוצר כאן דבר חדש. להעביר אש בוערת ודולקת אין בכך מאמץ (אין צורך להקיש באבנים), אבל יצרתי כאן דבר חדש, וכך הלאה. ולכן המדד אינו המאמץ והקושי אלא האם זוהי פעולת יצירה וחידוש.

"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש" (שמות ל"א ט"ז). פסוקים אלו מעמידים באור שונה לחלוטין את מטרת השבת. לא הרפית שרירים ומנוחת הגוף, לא אדם ובהמתו שווים, אלא היבט שונה לחלוטין. שבת היא אמצעי רוחני ראשון במעלה הנותן את היכולת לאדם לחיות גבוה יותר מעל העולם החומרי שבו הוא חי. השבת היא לעדות על דבר אדיר ועצום - בריאת העולם על ידי בורא.

בעולם שבו נעלם הבורא, שנראה כאילו הוא פועל לפי כללים מוכתבים וחקוקים מראש. חוקי המשיכרה, תקופות השנה ומהלך הזמנים נראים כפועלים ללא שליטתה של יד מכוונת. גם בחיי האדם לא אחת אין המציאות כפופה להגיון, ויש דברים רבים הנראים כ"טעות המחשב". כאן קבע הבורא את נקודת הבחירה. האם ישכיל האדם להסיר את צעיף ההסתר מעל חייו? היבחין בקשר שבין אירועים? וכי יוכל להצביע ולומר 'יד ה' עשתה זאת'? וכל מעשה וכל פרט הוא חלק מתכנית על? על כן היה צורך לחזק ולהעמיק את הידיעה וההכרה כי יש בורא לבריאה, והוא ממשיך לנהלה כרצונו.

ועל כן תהא הברית הזאת לעולם ולנצח יתקיים עם ישראל, וכיצד? איך ישרוד ויעבור את כל הקשיים בדרכו? בשמירתו את השבת, בהכריזו מידי ששה ימים "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ". לא חייזרים מכוכבים רחוקים, לא אמבות שנשכחו בכדור הארץ על ידי יצורים שעשו כאן תחנה בדכם!... אלא ישירות בורא לעולם! בורא לעולם! החזרה והשינון האלו הם הם עיקר המטרה, למען ידע עם ישראל כי הוטלה עליו המשימה לפרסם ולהודיע כבוד שמו בעולם. "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיהו מ"ג כ"א). אך כדי שנוכל לספר תהילתו עלינו קודם כל להיות משוכנעים וברורים בדבר, ורק כך נוכל להשמיע ולספר אמונתנו וביטחוננו בכך.

הבה נשווה את השבת לאותן דקות הדומיה אשר מתבקשים התושבים לקיים מידי שנה בימי הזיכרון לחללי צה"ל ולנספים בשואה. באותן דקות קובע החוק כי על כל האזרחים לפסוק מכל מלאכה שהם עושים - הנהג יצא מרכבו, הזבן יעמוד ליד קופתו, וכל אחד ואחד יתרכז באותן שתי דקות (אגב, חלק זה חסר שהוא לכאורה העיקר מעבר לאותן דקותיים. מה עושים בהן? מה נעשה באותן 120 שניות יקרות?) מן הסתם ראוי לחשוב על הנופלים והנספים.

לזמן כה קצר הכל שובת ופוסק מן המרוץ הרגיל והשוטף. שתי דקות דומיה... וכי לא די בקביעת שעה מסוימת בתוך מהלך היום שתהא לצורך זה? שתי דקות אלו עוצרות את כל המדינה וגורמות להוצאה כספית ניכרת, אך כיוון שהמטרה מוצדקת, איש אינו מתעורר לשאול למה דווקא בצורה זו? כי אכן מונח כאן רעיון נכון. ללא שניטול פסק זמן ולו לשתי דקות, יקשה עלינו עד מאוד אם בכלל להגיע אל מטרתנו: כיבוד והערכת זכרם.

והנה מוטלת עלינו המטרה להכיר ולהעריך פעולות הבורא, להכירן ולראות בטובו עמנו על כל צעד וכל רגע ורגע של חיים שהעניק לנו, כי הכל מאתו. כיצד נצליח לעשות זאת בעוד מסביבנו הכל נראה הפוך ומתנגד לצורת חשיבה זו? הכל כאילו מתנהל מעצמו, ואין את הזמן לבדיקה וחשיבה על כל פרט ופריט כיצד הוא פועל וכמה תבונה מושקעת בו ומתפרצת מאליה כאשר מתבוננים בה במבט של מאמין. זוהי שבתו של היהודי. מנוף בעזרתו ירים את שאר ימי השבוע למעלה מהקרקע שהוא עומד עליה ברגליו.

ומכאן נובעות הנהגות ונפסקים דינים על הדברים שיש צורך לעשות לקראת השבת: ניקיון הבית, ניקיון הגוף, מתרחצים ומסתפרים לכבוד שבת. הבגדים אף הם "בגדי שבת", מכובדים ומיוחדים לשבת. ואם חלילה אדם נמצא במצב שאין לו בגדים אחרים, הרי שעליו לנהוג בהתאם לתנאים. ישנה צורת הלבישה, יעשה קיפול כלשהו בשונה מלבושו בשאר הימים, כי רק באמצעי הכנה אלו יכול אדם להכין עצמו לקראת השבת, אזי יוכל לכאמור להפנים את המסר שהיא נושאת: "ביני ובין בני ישראל - כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ"...

 

טעם איסורי מוקצה

שאלה:

מדוע קיים איסור 'מוקצה'? מה המקור ההלכתי שלו, ומדוע אסור להזיז את אותם דברים בשבת? האם משום 'מראית עין', או שיש טעם אחר ונרחב בענין?

תשובה: 

ראשית נבאר "מוקצה" מהו ?

מהו איסור מוקצה? לשון מוקצה הוא דבר שהאדם מקצה ומפריש מדעתו מלהשתמש בו,
כלומר ישנם דברים שהאדם אינו חושב עליהם ואינו רוצה להשתמש בהם בשבת,
וחכמים אסרו לטלטלם בשבת.

ועתה נבאר את טעמי איסור מוקצה:

טעמי האיסור: לאיסור מוקצה מספר טעמים, שהובאו במקורות שונים.

(א) המקור הראשוני לאיסור מוקצה הוא הנאמר בכתובים (נחמיה פרק יג ): 

(יד)זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי עַל זֹאת וְאַל תֶּמַח חֲסָדַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּבֵית אֱלֹהַי וּבְמִשְׁמָרָיו:
(טו)בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת
ועֹמְסִים עַל הַחֲמֹרִים וְאַף יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְכָל מַשָּׂא וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וָאָעִיד בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד: (טז)וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ מְבִיאִים דָּאג וְכָל מֶכֶר וּמֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם:
(יז)וָאָרִיבָה אֵת חֹרֵי יְהוּדָה וָאֹמְרָה לָהֶם מָה הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים וּמְחַלְּלִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת: (יח)הֲלוֹא כֹה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּבֵא אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת
וְעַל הָעִיר הַזֹּאת וְאַתֶּם מוֹסִיפִים חָרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת:
(יט)וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלֲלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת וּמִנְּעָרַי הֶעֱמַדְתִּי עַל הַשְּׁעָרִים לֹא יָבוֹא מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (כ)וַיָּלִינוּ הָרֹכְלִים וּמֹכְרֵי כָל מִמְכָּר מִחוּץ לִירוּשָׁלִָם פַּעַם וּשְׁתָּיִם: (כא)וָאָעִידָה בָהֶם וָאֹמְרָה אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ אַתֶּם לֵנִים נֶגֶד הַחוֹמָה אִם תִּשְׁנוּ יָד אֶשְׁלַח בָּכֶם מִן הָעֵת הַהִיא לֹא בָאוּ בַּשַּׁבָּת:

וכך הובאו הדברים בשולחן ערוך הרב, או"ח סי' ש"ח סעיף ט"ז:
בימי נחמיה בן חכליה שהיו העם מזלזלים באיסור שבת,
כמ"ש בימים ההם ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת ומביאים הערימות וגו' 
עשו חכמים סיג וגדר לאיסור הוצאה, וגזרו על כל הכלים אע"פ שמלאכתם להיתר,
שלא לטלטלם כלל אפילו לצורך תשמישן המיוחד להם, חוץ מן כוסות וקערות וסכין,
וכיוצא בהם מהכלים הצריכים ביותר לסעודת השבת. 
ואח"כ כשראו חכמים שחזרו העם להזהר קצת באיסור שבת.
חזרו והתירו לטלטל כל כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו או לצורך מקומו. 
ואח"כ כשראו שחזרו העם להזהר יותר חזרו והתירו לטלטל כל כלי שמלאכתו להיתר,
אפילו לצורך הכלי עצמו. אבל לטלטל שלא לצורך כלל עדיין לא נמנו עליו חכמים להתירו,
ונשאר עומד באיסורו שנאסר בגזרת חכמים שבימי נחמיה בן חכליה.

וכך הובאו הדברים במסכת שבת, דף קכג:
"משנה. רבי יוסי אומר: כל הכלים ניטלין, חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה...
תנו רבנן: בראשונה היו אומרים שלשה כלים ניטלין בשבת: מקצוע של דבילה,
וזוהמא ליסטרן של קדרה וסכין קטנה שעל גבי שלחן. התירו, וחזרו והתירו, וחזרו והתירו,
עד שאמרו: כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מן מסר הגדול ויתד של מחרישה... 
אמר רבי חנינא בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו,
דכתיב (נחמיה יג) בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערימות".


להלן טעמי איסור מוקצה – ע"פ המובא ברמב"ם הל' שבת פרק כ"ד הלכה י"ב 
ובשולחן ערוך הרב, סי' שח סעיף א':
1) אסרו חכמים לטלטל בשבת חפצים שרגיל לטלטלם ביום חול, מהי הסיבה לאיסור,
אמרו חכמים, ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול,
ולא דיבורינו בשבת כדיבורנו בחול שנאמר "וכבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפציך, ודבר דבר"
בודאי ובודאי שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו,
ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה או מבית לבית או להצניע אבנים וכיוצא בהן,
שהרי הוא בטל ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו ונמצא שלא שבת, והרי השבת ניתנה למנוחה,
כמו שנאמר בתורה (דברים ה') "למען ינוח".
2) חכמים הטילו את "איסור מוקצה", משום "איסור הוצאה" (איסור הוצאה מרשות לרשות בשבת), שמא ישכח ויוציא הדבר שמטלטל בידו לרשות הרבים (ולפי זה היה עלינו לאסור אפילו טלטול כלים שצריך להם (שמא יבוא להוציאם מרשות לרשות בשבת) אלא שאין גוזרים על הצבור יותר מדאי) (ראב"ד).
3) ועוד מפני שמקצת העם אינם בעלי אומנות אלא בטלים כל ימיהם כגון הטיילין ויושבי קרנות שכל ימיהם הם שובתים ממלאכה ("מובטלים" של ימינו) ואם יהיה מותר להלך ולדבר ולטלטל כשאר הימים נמצא שלא שבת שביתה הניכרת (ולא יהיה ניכר אצלם יום השבת) לפיכך שביתה מדברים אלו היא שביתה השוה בכל אדם ומשום כך אסרו חכמים שלא יטלטל אדם בשבת אלא כלים שצריך להם.
4) טעם נוסף: אם נתיר לו לטלטל חפצים האסורים למלאכה בשבת,
יתכן שהאדם יתעסק בהם קצת וישכח שהיום שבת, ויבוא לעשות בהם מלאכה האסורה.

סוגי המוקצה שונים הם, והלכותיהם רבים הם, אסתפק רק בהבאת סוגי המוקצה:
1) מוקצה מחמת גופו
2) מוקצה מחמת איסור
3) מוקצה מחמת חסרון כיס 
4) כלי שמלאכתו לאיסור
5) מוקצה מחמת מצוה
6) בסיס לדבר האסור

סוג המוקצה החמור ביותר הוא מוקצה מחמת גופו - חפץ שאינו ראוי לכלום בגלל עצם מהותו,
ולא רק בגלל שימושו (ריטב"א שבת קכג.).
דוגמאות למוקצה מסוג זה הן אבנים - שאינם משמשים ככלים ואין אוכלים אותם, בעלי חיים ובשר חי.
מוקצה מחמת איסור הוא חפץ שאי אפשר להשתמש בו בשבת,
שכן השימוש בו גורם בהכרח לעשיית מעשה אסור. כך, לדוגמא, שמן שבנר הוא מוקצה מחמת איסור,
שכן אי אפשר להשתמש בו מבלי לעבור על איסור כיבוי. גם סמרטוט רצפה רטוב מאוד הוא מוקצה מחמת איסור, שכן אחיזה בו גורמת בהכרח לסחיטתו.
סוג מוקצה נוסף הוא מוקצה מחמת חסרון כיס - כלי שמקפידים שלא לעשות בו שימוש חריג.
דוגמאות למוקצה מחמת חסרון כיס הן עט או פמוטים יקרים, שאין משתמשים בהם לשימושים חריגים.
כלי המשמש למלאכת איסור, כמו מספריים, עט ומקלדת, מוגדר ככלי שמלאכתו לאיסור,
ואסור גם הוא בטלטול.
מוקצה מחמת מצוה הוא חפץ שהוקצה למצוה, ואסור ליהנות ממנו ביום חול. דוגמא מובהקת לסוג מוקצה זה הם הדסים בסוכות - בחול המועד אסור ליהנות מריחם, שכן הם מוקצים למצוותם, ולכן בשבת חול-המועד (וכן ביו"ט) אסור גם לטלטל אותם.
סוג מיוחד של מוקצה הוא בסיס לדבר האסור - משטח שבין השמשות היה מונח עליו מוקצה. במקרה כזה מקבל הבסיס את שם המוקצה שעליו למשך כל השבת, גם אם המוקצה הוסר ממנו בשבת עצמה.

אני תקוה כי תמצא בדברי תשובה מספקת לשאלתך, 

שנזכה ללמוד וללמד, לשמור לעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת, אמן.

בכבוד ובברכה

הרב משה אריאל הכהן רוט
ראש בית מדרש "בית מנחם"
אוניברסיטת בן גוריון בנגב




נ.ב. לסיום, הנני מצרף לך בזה מאמר רעיוני להבנת איסור "מוקצה", אשר יסייע לך להחכים בנושא זה.

חומר למחשבה- בנושא מוקצה: (מאת עודד פרידמן)
למה אסור לטלטל מוקצה?
39 אבות מלאכה נאסרו עלינו בשבת – מספר לא קטן. בהתחשב בכך שאנחנו יהודים ולא מסתפקים במועט, הגענו, ברוך ה', למספר די גדול של תולדות; עליהם נוסיף את איסורי הדרבנן השומרים עלינו מלעבור עבירות, כך נגיע למאות מעשים האסורים בשבת משום מלאכה ויצירה. זוהי משמעות השבת, במשמעות של "יום מנוחה ושבתון" – עלינו להתרחק מכל מלאכה יצירתית ביום קדוש זה.
טוב, אז החזרנו את כלי העבודה לארגז הכלים, את כלי הכתיבה לקלמר ואף החננו את המחרשה ברחוב צדדי – אנחנו שובתים ממלאכה, נחים. אלא שכאן מגיעה ההפתעה הגדולה: איסור מוקצה. אסור לטלטל אבנים, חול, כלים אסורים, חפצים שאין להם שימוש ועוד כהנה וכהנה. כמעט בכל מקום אליו תביט תראה משהו שמוגדר כמוקצה, אותו אסור לכך לטלטל.
למה? נזעקת השאלה במוחך. איפה כאן המלאכה והיצירה? מה כל כך רע בטלטול אבן קטנה ממקום למקום? שאלה מצוינת! בנקודה זו נעסוק בשורות הבאות.
מספר טעמים הובאו בראשונים לאיסור מוקצה – הרמב"ם מסביר כי חכמים רצו להעניק לשבת צביון של יום שבתון, יום מיוחד ושונה, ולכן אסרו לדבר דברים מענייני החול, ללכת כדרך שהולכים בחול, וכן להתעסק בכלים וחפצים שבהם משתמשים בימי החול (טעם נוסף שמספק הרמב"ם הוא שלא יבוא לעשות עם אותם כלים וחפצים מלאכות האסורות בשבת). הראב"ד אינו מסתפק בכך, ומסביר שחכמים אסרו לטלטל חפצים שהם מוקצה כדי שלא יבוא להוציאם מרשות לרשות ויעבור על איסור הוצאה. 
הסברים אלו מניחים את הדעת ביחס לרוב איסורי מוקצה. אך עדיין נשארנו עם כמה איסורי מוקצה הדורשים הבנה. מדוע למשל טלטול עלה שנשר, גוש עפר או סתם שבר כלי, פוגע בצביון השבת? לחילופין, מדוע דווקא בדברים אלו ישנו חשש שמא יוציא מרשות לרשות? ננסה להעמיק יותר, במטרה לפענח את הקוד הצפון באיסור מוקצה.
הניתוק
בשלב זה, כדאי לבחון האם בכלל פשוט כל כך שאיסור מוקצה הוא גזירת חכמים בלבד. הבטה חטופה בגמרא בפסחים (מז smile.gif וברש"י בביצה (ב smile.gif עשויה לגלות לנו כי ישנן דעות בגמרא ובראשונים שאיסור מוקצה הוא איסור דאורייתא (לפחות אכילת מוקצה). ע"פ אחת ההצעות בגמרא, איסור מוקצה נלמד מהפסוק בספר שמות (פרק ט"ז) "והכינו את אשר יביאו", וניתן אף להעניש את העובר על איסור מוקצה, משום שהזהיר עליו הכתוב בפסוק "לא תעשה כל מלאכה". אמנם רוב הראשונים פסקו שמוקצה אסור מדרבנן בלבד, אך כמו שהתפוח בדך כלל לא נופל רחוק מהעץ, כך גם כאן, יתכן שגזירת חכמים על איסור מוקצה קיבלה השראה מאותם הפסוקים.
מה פירוש המילה – "מוקצה"? נראה כי המונח נובע מהמילה "קצה", רחוק, מנותק. אם לדוגמא, ירגיז יוסי את כל חבריו לכיתה, עשויה הכיתה להחליט ל"הקצות" אותו ולהתנתק ממנו; להכריז כי הוא מוחרם, אסור לדבר עמו ולהתקרב אליו. במצב כזה, הרי שיוסי יהיה "מוקצה". בקיצור, כל דבר שמרוחק מאיתנו (מבחינה מציאותית או מבחינה מחשבתית), הרי הוא "מוקצה".
כך גם בשבת - כל דבר שמנותק מעולם האדם מוגדר "מוקצה"; כל דבר שאין לו שימוש מידי עבור בן אנוש בשבת, הרי הוא אסור בטלטול. לדוגמא: אסור לטלטל חול בשבת, משום שבד"כ אין לאדם נורמלי מה לעשות עם חול, אין לו כל שימוש. גם השָלט של הטלויזיה אסור בטלטול, משום שבדומה לחול, אין לאדם מה לעשות עם שלט של טלויזיה בשבת. באותה מידה, גם בשר קפוא מוגדר (ע"פ רוב הפוסקים) מוקצה בשבת, שכן אם אתה לא ממש רעב, אין לבשר זה כל שימוש בשבת. כל שאר הדברים, שיש להם שימוש מידי לאדם, מותר לטלטלם בשבת (כגון: אוכל, ספרים, כיסאות, סכו"ם וכדו'). 
יצירה תודעתית
בכך עדיין לא סיפקנו תשובה לשאלתנו. אז מה אם יש דברים שמנותקים ממני בשבת; למה אסור לי לטלטל אותם? אם אני מחליט בשבת שיש לי צורך באותו החפץ, מדוע אסור לטלטלו? אם מישהו ירצה בכל זאת לאכול בשר קפוא, מה רע בכך? היכן כאן המלאכה והיצירה?
ברצוננו להציע כי טלטול מוקצה והתעסקות עמו הינה יצירה מסוג שונה – יצירה תודעתית. נניח לדוגמא שיצאת לטיול ביער עם אחיך הקטן. אתה נהנה מהטבע ומאזין לציוץ הציפורים, בעוד שאחיך הקטן מת משעמום. הוא מחפש משהו לשחק איתו. אתה מביט בסביבה ומאתר ענף ארוך שמונח לצידי השביל. "הנה, קח את זה", אתה מושיט לו את הענף, "זאת החנית הקסומה של הפוקימון!". חיוך ממלא את פניו של האח הצעיר; הוא מנופף בחנית הקסומה לכל עבר, והענף הופך להיות צעצוע הילדות שלו, לפחות עד הבר-מצווה. האם היתה כאן יצירה? אמנם לא נעשה כאן כל שינוי בעולם החומר, אך הכנסת הענף מעולם הטבע אל עולם הצעצועים עשויה להחשב ליצירה שאינה נופלת בערכה מכל יצירה חומרית אחרת.
נמצינו למדים כי באיסור מוקצה טמון אותו רעיון כללי הקיים ברוב הלכות שבת – האיסור לבצע מלאכת יצירה. בעוד שמלאכות שבת השונות עוסקות באיסור יצירה חומרי, איסור מוקצה אוסר על האדם תודעתית, ליצור זיקה לחפץ ולשנות את ייעודו ומטרתו. 
ההלכות
נמחיש את העקרון האחרון באמצעות מספר דוגמאות מהלכות מוקצה:
א. אחד העקרונות המרכזיים במוקצה הוא שהכל נקבע על פי שעת כניסת השבת (בין השמשות). לדוגמא, אם ישנו חפץ שבזמן כניסת השבת היה מוקצה ותוך כדי השבת נהפך לחפץ מותר, הרי הוא נשאר מוקצה בשבת. נסביר זאת מבחינה מעשית: פרי שעל העץ נחשב למוקצה (שכן אין כל דרך להשתמש בו מבלי לעבור על איסור – הפרי מנותק מהאדם); לעומת זאת, פרי תלוש אינו מוקצה (לכל דבר מאכל יש שימוש ולכן הוא אינו נחשב למוקצה). לפיכך, אם בחצר ביתי מלבלב עץ מִשמש, ובזמן כניסת שבת היו עליו פירות, אסור לי לאכול בשבת גם מִשמשים שנשרו מהעץ לאחר כניסת השבת, שכן בזמן כניסת השבת הם היו מוקצים. ע"פ הסברנו, הדבר ברור – איסור מוקצה הוא איסור ליצור יצירה תודעתית בשבת, איסור להכניס לעולם האדם דברים שהיו מנותקים ממנו. אם החפץ היה מנותק בזמן כניסת השבת, הרי שהאדם לא ראה אותו כחלק מכליו וחפצים, ואם הוא יטלטל או יאכל אותו בשבת, הרי שבכך הוא החליט להפוך את החפץ להיות חפץ שימושי בעולמו.
ב. כל חפץ שבאופן עקרוני מוגדר מוקצה, ניתן לייחד אותו לשימוש האדם לפני שבת. הזכרנו כבר כי אבן נחשבת למוקצה בשבת (אין לה בדך כלל שימוש בשבת ולכן היא מנותקת מעולמו של האדם). אם ירצה מישהו בכל זאת להשתמש באבן לצורך מסוים - כמו לדוגמא לזרוק אותה על מכוניות שנוסעות בשבת - הוא יכול להחליט לפני שבת שהאבן הופכת להיות מסתם אבן, לכלי שימושי, לשמור אותה בפינה כלשהי, ולאחר מכן הוא יוכל לזרוק אותה להנאתו בשבת, באופן חופשי, על מכוניות עוברות ושבות (חלק מהראשונים הצריכו שהשימוש באבן יהיה שימוש קבוע בכל שבת ושבת). ברגע שהחפץ כבר הפך להיות חלק מעולמו השימושי של האדם לפני שבת, אין כל איסור להשתמש בו בשבת, אע"פ שבדך כלל הוא מוקצה מצד עצמו.
ג. דוגמא אחרונה – ע"פ ה'מגן אברהם', אם אדם עבר על איסור מוקצה והתחיל לטלטל חפץ אסור, הוא אינו חייב לזרוק אותו מיד, ומותר לו להמשיך ולטלטל את החפץ לכל מקום שירצה. מדוע? האם אנחנו מעניקים פרס למי שעבר איסור? לא ולא! ניתן להסביר כי לאחר שהאדם עבר כבר על האיסור והפך את החפץ להיות חלק מעולמו השימושי, כעת הוא כבר לא עובר על איסור בהמשך הטלטול – השינוי התודעתי בחפץ כבר נעשה (חשוב לציין כי אין סומכים על היתרו של ה'מגן אברהם' להלכה).
דיברנו על חרם כיתתי, הסברנו כיצד להרגיע אחים קטנים ואף הבאנו הצעות מעשיות כיצד ניתן לארגן מלחמת אבנים בשבת. ומה עוד למדנו? למדנו שיצירה אינה חייבת להיות ניכרת כלפי חוץ; היא אינה חייבת להיות דווקא בעולם המעשה החומרי. ניתן ליצור ולתקן דברים גם ע"י מחשבה; גם ע"י עבודה פנימית.