איך נעשה זאת

איך מתחילים 3: תפילות השבת

איך מתחילים 3: תפילות השבת

המושג תפילה מוגדר באתר "שמע ישראל" באופן הבא:

תפלה - זוהי שיחה של האדם עם בורא עולם בה הוא משבח את ה` על נפלאותיו והוא יכול גם לבקש בקשות שונות וכמובן להודות לה` על הדברים הטובים שניתנו לו. האדם יכול להתפלל אל ה` בכל זמן שירצה ובכל שפה ומטבע לשון. חכמים תקנו לנו שלוש תפלות בנוסח מסוים בבקר אחה"צ ובערב והן כנגד קרבנות שהיו מקריבים בבית המקדש ומזינות את הנשמה כשלוש ארוחות שאנו מזינים את הגוף. תפלות אלו מכונות תפלת שחרית תפלת מנחה ותפלת ערבית וכל אדם יכול להתפללן לבדו מתוך הסדור ומבחר יותר להתפללן עם הציבור בבית הכנסת.
ביום השבת נוספת תפילה רביעית, תפילת מוסף, שנאמרת אחרי תפילת שחרית, לזכר "קרבן מוסף" שהיה מוקרב כאשר בית המקדש היה קיים.

סדר התפילות בימי השבת ובימות החול מפורט בסידור, ואפשר גם להוריד ולהדפיס.

וכעת בפרק זה נתרכז בזמני וסדרי התפילה של יום השבת, כפי שמקובל בעדות ישראל השונות.

 

 


קבלת שבת

אחרי שאם הבית הדליקה את נרות השבת, הולכים בני המשפחה אל בית הכנסת, בצוותא. בבית הכנסת, מקבלים על עצמם המתפללים את השבת, ע"י תפילה שנקראת "קבלת שבת", והיא מורכבת מפרקי תהילים, וגם הפיוט "לכה דודי", שמתאר את הקשר בינינו לבין יום השבת כקשר שבין חתן וכלה. הפיוט הנפלא הזה חובר ע"י ר` שלמה אלקבץ, בעיר צפת, בתקופה בו חיו ופעלו רבי יוסף קרו והאר"י הקדוש

והנה הפיוט:

לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה

שָׁמור וְזָכור בְּדִבּוּר אֶחָד
הִשְׁמִיעָנוּ אל הַמְיֻחָד
ה` אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּהּ

לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה
כִּי הִיא מְקור הַבְּרָכָה
מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה
סוף מַעֲשֶּׁה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּהּ

מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה
קוּמִי צְאִי מִתּוךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא
וְהוּא יַחֲמול עָלַיִךְ חֶמְלָּהּ

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאלָּהּ

הִתְעורְרִי הִתְעורְרִי
כִּי בָא אורֵךְ קוּמִי אורִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי
כְּבוד ה` עָלַיִךְ נִגְלָּהּ

לא תֵבושִׁי וְלא תִכָּלְמִי
מַה תִּשְׁתּוחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי
וְנִבְנְתָה עִיר עַל תלָּהּ

וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁאסָיִךְ
וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ
יָשִּׁישּׁ עָלַיִךְ אֱלהָיִךְ
כִּמְשּׁושּׁ חָתָן עַל כַּלָּה

יָמִין וּשְּׁמאל תִּפְרוצִי
וְאֶת ה` תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי
וְנִשְּׁמְחָה וְנָגִילָה

בּואִי בְשָׁלום עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ
גַּם בְּשִּׁמְחָה וּבְצָהֳלָה
תּוךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה
בּואִי כַלָּה בּואִי כַלָּה
לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה

הפיוט הזה מתאר את הקשר בינינו לבין יום השבת, שהוא "מקור הברכה", ושהציווי עליו התקבל בדיבור אחד של "זכור" וגם "שמור" ואת בורא העולם. כמובן, שהפיוט לא שוכח להזכיר את תקוותנו וכמיהתנו להגיע כבר לתקופת הגאולה, בה עם ישראל יתרבה ויפרוץ מזרחה ומערבה צפונה ודרומה, כנסת ישראל תכבד ותעריץ את ה` ותאמין בו. והנהגתנו תהיה בידי המלך המשיח מזרע דוד ומבני פרץ בן יהודה, בעזרת ה` בקרוב.

 פירוש על הפיוט, ניתן למצוא כאן . נעימות שונות של הפיוט ניתן למצוא כאן
.

תפילת "לכה דודי" התקבלה על כל תפוצות ישראל, ובד"כ היא נאמרת בשירה. בבתי כנסת בהם מתפללים לפי ניגוני הרב קרליבך, נהוג גם לשיר את יתר מזמורי התהילים שמרכיבים את תפילת "קבלת שבת". כדאי לכם לברר האם יש בשכונתכם בית כנסת כזה - ופשוט להצטרף ולהנות!!!

תפילת ערבית של שבת

אחרי תפילת קבלת שבת, מתפלל הציבור את תפילת ערבית, שכוללת את קריאת שמע וברכותיה (לפירוט נוסף: ראו בתפילת שחרית), ואחריה את תפילת שמונה עשרה. לאחר תפילת השמונה עשרה, אומר החזן את ברכת "מעין שבע" שמהווה מעין חזרה מקוצרת על תפילת שמונה עשרה:

ברוך אתה ה` אלוקינו ואלוקי אבותינו,
אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוהי יעקוב,
האל הגדול הגיבור והנורא,
אל עליון, קונה שמיים וארץ,

מגן אבות בדברו,
מחייה מתים במאמרו,
האל הקדוש שאין כמוהו,

המניח לעמו בשבת קודשו,
כי בם רצה להניח להם;
לפניו נעבוד ביראה ופחד,
ונודה לשמו בכל יום תמיד,
מעין הברכות,

אל ההודאות, אדון השלום,
מקדש השבת ומברך השביעי
ומניח בקדושה לעם מדושני עונג,
זכר למעשה בראשית.

(הנוסח המלא נמצא בסידור התפילה).

גם התפילה הזו נאמרת במנגינה מיוחדת, שחבל שאני לא יכולה להכניס אותה לכאן...

בגמר התפילה, חוזרים המתפללים לבתיהם, לסעוד את סעודת השבת.

 

תפילת שחרית, קריאת התורה, ותפילת מוסף:

בבוקרו של יום השבת, צועדים המתפללים אל בית הכנסת, לתפילות הבוקר. יש כאלו שמשכימים קום ומתפללים ב"ותיקין", ויש אחרים שמאחרים ומתחילים את התפילה רק ב-8:00 ואפילו ב-8:30 בבוקר - כל אחד בוחר את השעות המתאימות לו, ואת המניין שהוא מרגיש בו נוח.

תפילת השחרית דומה לתפילה של ימות החול:
מתחילים ב"ברכות השחר", בהן אנו מודים לה` על כל הדברים היומיומיים שכל כך התרגלנו אליהם, על עצם העובדה שהצלחנו לקום, שהצלחנו לפקוח את עינינו, שהצלחנו ללבוש את בגדינו. על עצם העובדה שזכינו ליום חיים נוסף.

אחר כך אנו ממשיכים ב"פסוקי דזמרא", שמורכבים מפרקי תהילים וגם מ"שירת הים", וגם בהם אנו מודים לבוראנו ומשבחים אותו על העולם הנפלא שהוא ברא.
בבתי הכנסת הספרדיים, "פסוקי דזמרא" נאמרים ע"י כל הציבור, בשירה: חוויה בלתי נשכחת. בבתי הכנסת האשכנזיים, כל אדם אומר את הפרקים בשקט, ושליח הציבור (החזן) קורא את הפסוק האחרון של כל פרק, וכך שומרים כולם על אותו קצב.

החלק הבא בתפילה הוא קריאת שמע וברכותיה, שם אנו ממליכים את ה` עלינו, ואומרים, את הפסוקים הבאים מהתורה (מספר דברים, פרק ו`)

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: ה` אֱלֹקֵינוּ, ה` אֶחָד.
וְאָהַבְתָּ, אֵת ה` אֱלֹקֶיךָ,
בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ.
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם- עַל-לְבָבֶךָ.
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם,
בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ.
וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. על "קריאת שמע", ברכותיה, ומשמעותה, והתפקיד העמוק שלה בליבו של כל יהודי בעולם, אפשר לפתוח אתר שלם. אבל זה אולי בהזדמנות אחרת...

אחרי קריאת שמע וברכותיה, מגיעים לתפילת העמידה, תחילה נאמרת התפילה בלחש, וכל מתפלל מתייחד עם בוראו, ואח"כ חוזר שליח הציבור על התפילה בקול רם, ובהשתתפות המתפללים.
קריאת התורה

אחרי תפילת שחרית, קוראים בתורה את פרשת השבוע: לכל שבת מימות השנה מותאמת פרשה אחרת, וקריאת התורה כולה מסתיימת בחג "שמחת תורה", שהוא החג שצמוד לסוכות, ומיד גם "מתחילים מבראשית" - מתחילים את קריאת התורה מתחילתה, מהמלים הראשונות שלה. אתם יכולים לשאול איך כל שנה קריאת התורה מסתיימת בדיוק באותו תאריך, הרי יש שנים עם יותר שבועות, ושנים עם פחות שבועות? אז גם על זה כבר חשבו, מסתבר, גדולי הדורות בימים עברו, ובשנים בהן יש פחות שבועות, לפעמים קוראים בשבת שתי פרשות ביחד, עבור פרשות מסוימות (כגון ויקהל-פקודי).בגמר קריאת התורה, נאמרת ההפטרה, שהיא קטע מדברי הנביאים שקשור לפרשת השבוע, או שהוא קשור לשבת באופן אחר (לדוגמא, יש הפטרה מיוחדת כאשר השבת חלה בראש חודש, ויש הפטרה מיוחדת אחרת כאשר השבת חלה בערב ראש חודש).לחץ כאן להורדת טעמי המקרא מתוך אתר תורה מן השמיםולאחר מכן, ממשיכים עם תפילת מוסף, שהיא תפילה מיוחדת שנאמרת רק בשבתות ובימים מיוחדים, והיא באה להזכיר לנו את "קרבן מוסף" שהיה מוקרב בבית המקדש בימים אלו.

בגמר התפילה, חוזרים המתפללים לבתיהם, ונהנים מסעודת השבת.

 


תפילת מנחה:

התפילה האחרונה ביום השבת היא תפילת מנחה. תפילת מנחה מורכבת מאמירת פרקי תהילים, ובשבת קוראים גם בתורה את תחילת "פרשת השבוע" של השבת הבאה.
לאחר מכן נאמרת תפילת העמידה, המיוחדת לתפילת המנחה של שבת, ובה נאמר, בין היתר, קטע התפילה הבא:

אתה אחד ושמך אחד
ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ
תפארת גדולה ועטרת ישועה
יום מנוחה וקדושה לעמך נתת
אברהם יגל, יצחק ירנן,
יעקב ובניו ינוחו בו,
מנוחת אהבה ונדבה
מנוחת אמת ואמונה
מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח
מנוחה שלמה שאתה רוצה בה.
יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם
ועל מנוחתם יקדישו את שמך.

ואחרי תפילת המנחה, סועדים את "הסעודה השלישית". יש מי שסועד אותה בביתו ובחיק משפחתו, ויש בתי כנסת בהם המתפללים סועדים את הסעודה השלישית בצוותא.

 

 

עוד משהו קטן על בית הכנסת

אחד הדברים המומלצים ביותר לכל מי שמתעניין ביהדות ובמסורת, הוא ללכת ולבקר בסוגים שונים של בתי כנסת, בפרט בשבתות ובימים טובים. לכל בית כנסת יש את הצביון שלו ואת האוירה שלו. יש בתי כנסת יותר מפוארים ויש פשוטים יותר. יש בתי כנסת בהם החזן מסלסל בשירתו, ויש כאלו בהם הציבור הוא זה ששר, ויש אפילו בתי כנסת עם מקהלה. יש בתי כנסת כמעט-משפחתיים, בהם כולם מכירים את כולם, ויש מרכזיים, כדוגמת "בית הכנסת הגדול" בירושלים.

לכל סגנון של בית כנסת יש את היחודיות שלו, את המקצב ואת הטעמים ואת ההווי המיוחד לו - תוכלו לעשות סיור קצר כדי להתרשם בסגנונות השונים, אבל אח"כ כדאי שתבחרו את בית הכנסת שלכם, את הבית שבו תרגישו בבית. ואז, גם כאשר תהיו בתוך בתיכם, עדין יהדהדו באוזניכם תפילות השבת, סלסוליו של החזן, וניגוניהם של המתפללים.

 

איך מתחילים 4: מוצאי שבת קודש

סיפרנו על השבת, תפילותיה ומנהגיה - וכעת, כבר יצאה שבת, וכדאי שנספר קצת גם על "מוצאי שבת".
לשעות הללו, שבין צאת השבת, לבין בוקר יום ראשון, יש משמעות מיוחדת. 

ה"נשמה היתרה", שהיתה לנו בזמן השבת, חוזרת לה לשמים, ואנו "נוחתים" חזרה לששת ימי בראשית, ולטרדות זמננו.

ראשית כל, בנוסח תפילת הערבית של מוצאי שבת, מוסיפים ברכה מיוחדת - אתה תכוננו. ולאחר מכן, כשחוזרים הביתה, אנו מביעים את פרדתינו משבת המלכה באמצעות ברכת ה"הבדלה".



ברכת ההבדלה כוללת אמירת פסוקים, ולאחריה ברכה על כוס יין, על הבשמים, ועל האש,
ובסיומה, אנו מודים לה` על ההבדלה בין קודש לחול, באמצעות הנוסח הבא:


ברוך אתה ה` אלקינו מלך העולם
המבדיל בין קודש לחול
בין אור לחושך
בין ישראל לעמים
בין יום השביעי לששת ימי המעשה
ברוך אתה ה` המבדיל בין קודש לחול. 

נוסח ההבדלה המלא מופיע בסידור התפילה ובברכונים, וגם כאן. 

* הערה: יש לציין שברגע שיוצאת השבת, על פי לוח השנה, אפשר פשוט לומר בפה "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ואז כבר לא חייבים בחיובי השבת, ומותר לעשות כל דבר שמותר ביום חול. אבל אסור לאכול ולשתות עד לאחר ההבדלה. 

וכך מספרת אורית לבב על ברכת ההבדלה:

"קסם ההבדלה: שילוב מיוחד בין ניגודים . 
ההבדלה מפרידה . מפרידה בין השבת לימות – החול . 
סוגרת פרק ופותחת פרק . 
וההבדלה ממזגת . מושכת מקדושת השבת אל ימות החול . 
כמו "שותלת" את הניצוצות שיצפו לנו בימות השבוע החדש , 
להאיר ולברך את ימינו , כל פעולותינו , מחשבותינו ." 

בגמר ההבדלה, נהוג לשיר זמירות מיוחדות, בהן אנו מבקשים לברך את השבוע החדש בכל הברכות, ובהן אנו מביעים את ציפיתינו לביאת אליהו הנביא, שצפוי, לפי המסורת, להגיע במוצאי שבת, ולבשר לנו על בוא הגאולה.

וכך אנו שרים במזמור הבא: 
"אליהו הנביא אליהו התשבי אליהו הגלעדי
במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דויד...

ככתוב: הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא 
לפני בא יום ה` הגדול והנורא
והשיב לב אעבות על בנים
ולב בנים על אבותם."


ויש גם תפילות מיוחדות שאפשר לומר בשעה זו, כמו למשל התפילה הבאה, שנמצאה בכתבי הקודש של רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל, שהמליץ לומר אותה 3 פעמים. וזה לשון התפילה:

אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב
שמור על עמך ישראל אהובייך מכל רע,
למען שם תהילתך. 

הנה שבת קודש האהובה עוברת 
ויהי רצון מלפניך שיבוא עלינו השבוע 
לאמונה שלמה, לאמונת חכמים, 
לאהבת חברים, לדבקות הבורא ברוך הוא,

להאמין בשלושה עשר עיקרים שלך 
ובגאולה קרובה במהרה בימינו 
ובתחיית המתים 
ובנבואת משה רבנו עליו השלום: 

רבונו של עולם, אתה הנותן ליעף כח,
תן כח גם לילדיך רחומיך היהודים 
להלל שמך ולעבדך אותך לבדך.

והשבוע הבא, יבוא עלינו 
לבריאות ולמזל ולהצלחה ולברכה ולחסד 
ולבני חיי ומזוניי, לנו ולכל ישראל. ונאמר אמן.

לאחר מכן, אנו עורכים סעודה נוספת, סעודה רביעית, שמטרתה ללוות את השבת, ולכן היא קרויה סעודת "מלוה מלכה". 
ובספר "השבת והלכותיה" של הרב אהרון זכאי, מובא כך:

סעודה רביעית מעלתה גדולה מאוד,
כי כשם שצריך לכבד השבת בכניסתה,
כן צריך לכבדה ביציאתה,
כשם שמלוים את המלך בצאתו מן העיר.

וכך אומר רבי אהרן בעל "שומרי אמונים" על סעודה זו:
"כי סעודה זו היא הכנה לאורו של משיח שיתגלה במהרה בימינו
ומכל שכן אם זוכה לעשות עוד בשביל רבים,
אשרי לו ומה טוב חלקו, ובלבד שיכווין לבו לשמים,
ועיקר זו הסעודה להיות בשמחה
ללוות את המלכה נפש יתירה,
ולזמר שירים ותשבחות לפני השם,
וכבר נהגו ברוב תפילות ישראל להתקבץ בקיבוץ החברים בסעודה זו,
ולספר מעשיות מצדיקים, וקבלה מפי הצדיקים..."

ולסיום, נביא יצירה של ספיר אור שעוסקת בצאת השבת:

יצאה שבת.
צריך לרוץ-
לעבוד, ולנקות, וללמוד
ולעשות כל מה שרצינו
מיד כשתצא שבת.

ופתאום,
כמה מקסים 
להפסיק הכל , לשבת בנחת
ולשיר 
עם אליהו הנביא
התשבי, הגלעדי
ומלך המשיח
וללוות את השבת
רק עוד קצת

ואז-
לרוץ בחזרה
לכל הלימודים, הניקיון, העבודה
שהייתי צריכה לעשות.

שבוע טוב ומבורך לכולנו!!!!