יום ב' דר"ח תמוז תש"ג

פרטים

קטגוריה: דפי יומן

פורסם ברביעי, 04 נובמבר 2020 08:21

נכתב על ידי Super User

כניסות: 189

זה שוב שבועים ימים שלא כתבתי דבר ביומני למרות הבטחותי לעצמי בפעם האחרונה. ומה אוכל לעשות. כבר כמה פעמים במשך השבועים האלה לקחתי את יומני לידי אבל לא פתחתיו כי לא היה לי דבר לכתוב, עוד מקוה אני מיום ליום ומשבוע לשבוע; למרות אכזבת תקוותי כה הרבה פעמים לא חדלתי מלקוות, ועתה יודע אני שלא אחדול לעולם מלקוות כי תכף בחדלי לקוות אחדל מלהיות. כי כל היותי היא רק תקוותי, אבל בכל זה אין לי עוד כלום. מה יש לי מזה, מתקוות רוח אלה, מה יביאו לי. אינני יודע מה לעשות. הכל הולך ומתרוקן הכל הולך ומתעלם. מקדם, בקחתי לידי את תנכ“י ובקראי בו, היה כאלו שבתי לתחייה, כאלו רחמני אלוקי ואף ברגעים היותר שחורים מצאתי נחמה בו. אבל היום הכל כאלו מת. אינני מתלהב אף כהוא זה. בקראי בתנ”ך, פניתי לדברים שמעולם לא חשבתי שאמצא בהם ספוק לנפשי. אבל כנגד כל מחשבותי מצאתי בהם יותר נחַם משיכולתי מעודי לקוות. ככה למשל במזמורים האלה על פי אלף־בית או באלה שנחתם שם המשורר בראש הפסוקים. מקדם דנתי את כּלם בפסק אחד. אמרתי שהם קללה אחת מקללות הגלות הרבות שנדבקו בנו. אבל עתה בחסר דבר אחר הייתי מוכרח כביכול לפנות אליהם.

והנני מוכרח לשנות את סברתי מאלף עד תיו. כי הרבה מצאו ומוצאים כה חן בעיני, שכבר כמה פעמים הרביתי כה לשנותם שכמעט יודע אני אחדים מהם על פה. ככה למשל השיר הנהדר משלמה גבירול: “שחר אבקשך”. השיר הזה כבר נגנתי לי פעמים אין מספר ועוד מוצא הוא חן בעיני כפעם קראי אותו לראשונה. אבל מכל זה אין לי עוד כלום, עוד אני הולך ומתרוקן ואיני יודע מה שיהיה בי. מצב עמנו לא שנה בהרבה בימים האחרונים לפי מה ששמעתי. עדין ממשיכים את החטופים, ולפני אזה [זמן] עשו גם כן התנפלות על הספריה שהיא בבית הקהלה של בריסל, לשם באו בכל יום ראשון כמה יהודים שבשאר ימי השבוע היו חבואים בבתיהם, והנה גם מקום זה נגזל מהם. ובכן מצב עמנו לא שנה בהרבה, לנגד זה הולך כבודנו, עד כמה שהיה לנו עוד, הלך ונפחת. אבל מי חושב היום עוד בענין כבוד, בענינים כאלה יכולים לחשוב בעת מנוחה ושלוה. היום רק שאלת החיים, ז.א. לאלה היהודים שלא נחטפו עדין רק השאלה איך להשתמר מן הגרמנים שלא ליפול לתוך ידיהם. כן, כך המצב. במצב הכללי לא נשתנה גם כן הרבה. חוזרים ומדברים בלי הרף על דבר פלשה בין בצרפת בין בדרום אירופה, למשל ביון או איטליה. אבל עד עתה לא נהיה עוד כלום מזה, ולפי דעתי לא יהיה גם כן בימים או בשבועות הבאים. אבל כמובן היהודים אינם חדלים מלקוות על פלשה זו הצריכה עוד לבא. אנגליה ואמריקה ממשיכות את הפלות הפצצות על ערי גרמניה, אבל לפי דעתי לא תגיע לכלום בהשלכות אלו וזכותם הולכת ונמעטת על ידי זה עד כמה שהיתה לה עוד. כי למרות שהם אינם משליכים אלא על גרמנים, זה אינו מפחית אף בכשהוא זה את עוונם. אולי על ידי זה, הינו אזלת זכותם של בעלי הברית, תתקרב גאולתנו, אולי?