כ"ח טבת תש"ג
- פרטים
- קטגוריה: דפי יומן
- פורסם בשלישי, 03 נובמבר 2020 22:39
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 201
אתמול בערב ישבו הורי אצל השלחן וגם אני ישבתי שם. כבר היה קרוב לחצות הלילה. פתאום שמענו צלצול; כלנו נזדעזענו. חשבנו שכבר בא הרגע שגם אנחנו נהיה בין הנחטפים. הפחד היה בעיקר על ידי הדבר שלפני יומים נאסר על תושבי בריסל לצאת אחר השעה התשיעית. כי בלילה האחרון של שנה הומתו שלושה חילים גרמנים. לולי האסור הזה היה אפשר שאיזה איש טעה וצלצל אצלנו. אמי כבר לקחה את נעליה. אבי אמר שנחכה עד שיצלצלו בפעם השניה. אבל הצלצול לא נשנה. תודה לד' עבר הכל בשלום. רק הפחד נשאר עוד וכל היום אבותי עצבנים עד מאד. לא יכולים לשאת אף קול קל. כל דבר קטן הפריע.
מן הדבר הקטן הזה נוכחתי לדעת עד כמה אנו יראים מן החטיפה. אף על פי שעד עתה עבר הכל עוד בשלום, ולא הרגשנו עוד בכלום שמבקשים אותנו, היה צלצול קטן כזה יכול להפריע את מנוחתנו עד כמה שהיא ולמלאות לבנו בפחד מפני כל דבר קטן.
כבר הזכרתי למעלה, שתושבי בריסל מוכרחים להיות בשעה התשיעית בבית, מפני הטעם שכבר אמרתי. אבל לא זה העונש היחידי שנתנו עליהם הגרמנים. הם צריכים למסור לגרמנים עשרה אלפים אופנים וכל בתי המרזח ומקומות השעשוע כעין ראינוע וכד' צריכים להיות סגורים עד אשר יקבלו בעליהם רות לפתחם. מלבד הדבר האי־נעים שכתבתי למעלה, יש לי לכתוב כאן דבר נעים מאד שממנו יכולים לראות שהקב"ה לא מנע חסדו ממנו. כבר כתבתי שכמעט כל הוננו כאן הוא נירות־שוֹוי, שהבאנו וחלק הביאו אחרים לבלגיה. לפני איזה חדשים נפלו הנירות האלה הרבה משָוְים, אבל אתמול היה אבי בבנק וישאל שם בכמה עולים היום הניירות האלה, ואמרו לאבי ששוים עתה כשמונים אלף פרנק. כמובן שאבי שמח מאד מזה וגם אנחנו שמחנו מאד בספר אבי לנו הדבר הזה אחרי שובו מן הבנק.
גם מן החזי[ת]ות שומעים שהכל הולך בהכי טוב. הרוסים הולכים ומתקדמים. לא שמעתי עוד בדיוק כמה כבר התקדמו, אבל אומרים שהם רק כשלושים קילומטר מרוסטוב.
בלמודי הערבית הנני מתקדם מיום ליום. כבר הגעתי לפעל.
בימים אחרונים לא היה לכתוב שום דבר והלואי שלא הייתי צריך לרשום עתה מה. כי לא נחת ביעקב ולא מנוחה בישראל. בזמן חגותיהם לא חטפו הגרמנים כלל, אבל עתה, אחרי שנחו, יש להם שוב כוח לרדוף אותנו.