26 בנובמבר 1942

מן המחר הזה עשיתי מחרתיים. באמת, אתמול לא היתה בי ה“עזות פנים” לתן דין וחשבון לי על מה עשיתי ביום הזה. לא עשיתי אף כהוא זה. בעשיה זו אני מתכּון שלא עשיתי כלום לתקון נפשי, ז. א. להעל[א]ת רוחי. כן, קראתי חלק מן הספור של ש. י. עגנון ב“תקופה”. המכנה “הנדח”, אבל בזה לא מצאתי דבר שיעלה את רוחי. רק ידיעותי על דבר החסידות נתרבו ונתרחבו קצת, אבל זה לא כלום. החלותי אתמול ללמד את אח[י]ותי צרפתית. כידוע מדברים כאן, בבריסל, הרבה צרפתית. (לפי דעתי מרבים כאן לדבר צרפתית מאשר מדברים הולנדית). מטעם זה וגם כן ע“י הסבה שלאח[י]ותי אסור לצאת בשעות בית הספר, ועל־כן צריך אני להשקיטם, צוְתני אמי ללמדם צרפתית כפי כחותי. בזה מלאתי חצי יום, בחצי השני התקוטטתי עם אח[י]ותי קצת ואקרא גם כן ב”תקופה“. הספר הזה שכבר הזכרתיו למעלה, שאלתי מספריה. בבריסל יש ספריה עברית־אידיש, ששיכת לקהלה. אַדרסת הספריה הזאת קבל אבי מאת איש, שהוא גם כן כאן. בתת אבי לי את האדרסה22 הזאת, נפלתי עליה כאילו מצאתי שלל רב, כי לא היה לי כלום לעשות או לקרא, לולי מצאתי, או יותר טוב לולי מצא אבי, את כתבת הספריה הזאת. ממנה אני שואל בכל יום ראשון ספרים עבריים לרבות על ידי זה את ידיעותי בעברית וגם כן ידיעותי הכלליות. כבר קראתי איזה ספרים כגון סגנון העברי, חלק מכל שיריו של ד. פרישמאן, ב' חלקים מכל כתביו של אותו ספר ועוד. כשהייתי לפני איזה שבועות בספריה, נפגשתי באיזה מורה עברי שלמד מקדם בבית הספר העברי בבריסל. אבל על ידי המצב הרע אין עוד תלמידים די לבית הספר, הרבה משום שכבר נלקחו (נשבו) ע”י הגרמנים והרבה משום שמתיראים שיתּפשו, והמורה הזה העירני על ה“תקופה”. זאת היתה רבעון (הופיעה ארבע פעמים בשנה) שהוצאה לאור ע"י י. ס. שטיבל תחת הערכתו של ד. פרישמאן. מרבעון זה יש בספריה כששה־עשר חלקים. יש בספרים הרבה דברים מענינים כגון בחלק הרביעי, שאני קורא עתה. מצאתי מאמר מאת ש. ברנפלד, על איוב. לא גמרתי עוד חלק זה, אבל כנראה לי יש עוד דברים מענינים בו.

היום, ז. א. 26. בנובמבר 42 למדתי בבקר שוב את אחיותי. לפני זה הנחתי תפילין. אחרי שלמדתי את אחיותי לא עשיתי עוד כלום, מלבד שאכלתי, קראתי ב“תקופה” ושחקתי בקלפים. אז היום גם כן לא עשיתי הרבה, אבל אני מקוה שאקבל מאיזה איש גמרא. באמת כבר הייתי צריך לקבל היום גמרא מאיזה שוחט. אבי הלך אליו היום, ואשאלהו שיביא לי מן השוחט גמרא חולין. אבל כמו שיכולתי לחשוב, צריך השוחט בעצמו לגמרא זו ועל כן לא הביא אבי לא כלום. אבל מחר אולי אקבל מאיש אחר גמרא חולין, ואם לא, אשאל מן השוחט גמרא אחרת. היום היה כתוב בעתון שהמצב ברוסיה הוא אינו כה טוב בשביל הגרמנים. הרוסים עשו התקפה גדולה מדרומה לסטלינגרד. אולי תעלה בידם, ויגאל הקב“ה אותנו באפן זה מן הצרה הגדולה שאנו בה היום. כבר הגיעה העת להגאל, נראה לי. אם חפץ הקב”ה להציל עוד מה מן היהודים שנשבו ע“י הגרמנים, עתה העת להצילם. כי אם יצטרכו להיות במשך החרף ברוסיה, אז נראה לי שח”ו לא הרבה יוכלו להשאר בחיים. כי אף כשהלכו בחפץ עצמם, לא יכלו לקחת עמם די כסויות לחמם בהן את גופם בקר הנורא ברוסיה.

אמנם בצרה גדולה אנחנו. הצרות כבר רבו הרבה מאד מעֲונותינו. ובאמת, מה יכול הקב“ה להתכון אחרת, בצרות הנוראות שהוא אינו מונען23 ממנו. בטוח אני שעל ידי הצרות שיבואו עוד, אף יהודי אחד לא יחזור תשובה. להפך! יש לחשוב שבראותם בצרות הגדולות יחשבו כי אין אלקים בארץ, אחרת לא היה יכול לתן לעשות זה לעמו, אשר בו בחר. זה כבר שמעתי מהרבה אנשים. ובאמת, למה יכול הקב”ה להתכון בכל זה שקורה אותנו בעת הנוראה הזאת? נראה לי שעתה כבר הגיע זמן הגאולה, ז. א. שכבר כדאים אנחנו פחות או יותר לגאולה. (מחר אמשיך הלאה את פתרונה של השאלה האחרונה, כי כבר אחוז שֵנה אני מאד. כבר אחרי חצות הלילה היא).

אמנם בצרה גדולה אנחנו. הצרות כבר רבו הרבה מאד מעֲונותינו. ובאמת, מה יכול הקב“ה להתכון אחרת, בצרות הנוראות שהוא אינו מונען23 ממנו. בטוח אני שעל ידי הצרות שיבואו עוד, אף יהודי אחד לא יחזור תשובה. להפך! יש לחשוב שבראותם בצרות הגדולות יחשבו כי אין אלקים בארץ, אחרת לא היה יכול לתן לעשות זה לעמו, אשר בו בחר. זה כבר שמעתי מהרבה אנשים. ובאמת, למה יכול הקב”ה להתכון בכל זה שקורה אותנו בעת הנוראה הזאת? נראה לי שעתה כבר הגיע זמן הגאולה, ז. א. שכבר כדאים אנחנו פחות או יותר לגאולה. (מחר אמשיך הלאה את פתרונה של השאלה האחרונה, כי כבר אחוז שֵנה אני מאד. כבר אחרי חצות הלילה היא).