כ"ד טבת תש"ג

בימים האחרונים לא קָרַני כמעט שום דבר שכדאי הוא לרשמו. ברוסיה אומרים, שהכל הולך בהכי טוב. הגרמנים נסוגים אחור בחזית הדרומית. בעתון כתוב שלוחמים ממזרח לרוסטוב; וכשהוא כותב שלוחמים ממזרח איזה עיר, אז כמעט בלי ספק הוא, שמקום המלחמה הוא בעיר או אפילו ממערב לה. זה קרה כבר הרבה פעמים בצפון אפריקה.

אתמול בערב באה אלינו אישה יהודית. על ידי ביאתה נתגלה לי שוב צד צרה, שמקדם לו העליתיו אף פעם אחת במחשבתי. האישה הזאת הביאה לנו איזו אבנים יקרות, הינו אבנים טובות של משפחה יהודית שאין לה כמעט לאכול כלום. עד עתה חשבתי שרק אלה היהודים שנתפשו על ידי הגרמנים והובלו לארצות המזרח, הם בצרה גדולה, אבל אלה שהם עוד יכלו להתחבא כאן, הינו אלה היהודים שיכלו עוד להשאר במקומות מושבותם של לפני המלמה, הם מאשרים מאד, ועתה ראיתי שגם ביניהם כבר נראות הצרות. כי חלק גדול של אלה היהודים שנחבאו חשבו שהמלחמה תגמר בעוד חדש או חדשים. כי בעת שהגרמנים התחילו לחטוף את אחינו, הרבו מאד לדבר על אינוַזיה83 שאנגליה היתה חפצה לעשות במערב אירופה. אבל מן הדבר הזה לא נתגשם כלום עד עכשו. ובכן צרותינו נתרבו בשבילי שוב באחת, שעד עתה לא חשבתי שגם ביהודים האלה שכַּוָנתי עתה אליהם, תוכל עוד לחל בהם צרה מלבד החטוף שבכל רגע ורגע יכולים לבא הגרמנים ולתפשם.

לקריאה כמעט אין לי עוד חשק כלום. בחלק התשיעי של ה“תקופה”, שלקחתי ביום השני שעבר מן הספריה, לא קראתי אף אחד מן הספורים. אחרי קראי את השורות הראשונות חשבתי פתאום בלבי: מה יכולים דברים כאלה לעשות עוד ברוח: הלא אינם שווים אף פרוטה אחת, אינם מעלים ואינם מורידים כלום. קראתי רק מחלק התשיעי של ב“תקופה” חלק הבקרת וחלק הרשימות.

גם איזה מאמרים קראתי, כמו המאמר של רב צעיר על מפרשי ה“שלחן ערוך” האחרונים וגם מאמר על תאריכי ישראל מאת ח. י. בורנשטין קראתי. חפצתי לקרא גם כן מאמר של הלל צייטלין על ה“זוהר”, אבל אחרי קראי איזה שורות נמלאתי מגועל נפש על הדבר המת שהוא מדבר עליו במאמרו. איזה איש צעיר יכול אף להתענין כל שהוא בפטפוטים כאלה שהם רק מכשרים לזקנים שכבר מתכוננים ללכת בדרך כל העולם.

בימים האלה אומר אבי הרבה פעמים אלינו שאין אנו יודעים איך מאושרים אנחנו. יש לנו לאכול מכל, יכולים אנו ללכת לכל מקום שכל אדם כאן הולך. אני חשבתי כבר איזה פעמים על דברי אבי. בעיני אינני כלל וכלל מאשר. אף על פי שאני נותן תודה לקב“ה בכל רגע ורגע על הנסים שהוא עושה בנו בכל עת, אף על פי כל חסדו שהוא עושה עמנו, יש לי בפעמים רבות תשוקה גדולה לאחַי, שהם בארץ פולין או במקומות אחרים. הקב”ה יודע איפה הם. הרבה פעמים כבר עלתה בי התשוקה והחפץ להיות יחד עמם ולסבול סבלם. כבר מצאתי אפשרות איך שאוכל להגיע אליהם. הגרמנים חפצים בכל מקום שהם הרבה פעולים. כמה שבאים אינם די בשבילם. בהולנדיה, בבלגיה ובצרפת כבר לק[חו] מאות אלפים פועלים ובכל זה יש לו עוד צורך בהרבה הרבה פועלים. וגם בפולין ובארצות המזרח הוא צריך לפועלים, ועל כן כשאלך אל המשרה הגרמנית ואומר שגם אני חפץ ללכת לעבוד אז בודאי יקחוני גם כן. אבל לעת עכשו אבי בטח לא יתנני לעשות דבר כזה. את למודי בערבית אני ממשיך, אף על פי שהלמוד לעצמי הולך וקשה אני ממשיך בהתמדה. כבר הגעתי לשיעור התשיעי.