15 בדצמבר 1942

היום קבלנו הרשיון. הדבר היה כך. בבקר יצאתי לעיר, ובשובי משם באו אחיותי לקראתי וַתאמרנה אלי שצריך אני למהר ללכת לעיריה. רצתי אל הרכבת ואחר חצי שעה הייתי בעירית בריסל, בירת בלגיה. שם חכה עלי האיש שהוא אחד ממסדרי העשׂק הזה בשבילנו. בבואי אמר אלי שצריך אני לחכות איזה רגעים, כי הוא צריך לקרא לאבי. בעבוֹר רבע שעה באו שניהם לעיריה וָאכנס עם ה“מסדר” ואבי לעיריה. אחר חכותי כרבע שעה שמה באו אבי וה“מאכער”56 ויצאו מן העיריה וגם אני יצאתי אחריהם. בחוץ אמר אלי אבי שיש לו קצת חלוקי דעות עם ה“מסדר” ושצריך הוא ללכת עתה אל המליץ, שהוא גם כן אחד מן המסדרים, ומשום שהמליץ מדבר תמיד עם המסדר, שקורא לעמו מסייו, מקס צרפתית, שפה שאבי אנו מבינה, אמר לי שצריך לי ללכת עמו ועם המקס הזה למליץ, ולתרגם שם הכל בשבילו מה שהמליץ מדבר עם מסיור מקס. אצל המליץ סדר כל העשׂק ואבי ואני שבנו הביתה עם ארבעת רשיונים. הרשיונים שקבלנו עתה הם, לפי דברי המליץ, טובים עד אחרי המלחמה. אחש שלושה חדשים צריכים אנו ללכת אל העיריה להאריך שם אותו בששה חדשים, ואחר ששה חדשים האלה עוד ששה, וכולי. תעודה כזאת ישנה לכל נתיני־חוץ. בין הליכתי לעיריה ובין שובי הביתה מן המליץ כבר עבר כמעט כל היום. כבר היה חשך ועל ידי זה לא יכלתי כמובן לעשות הרבה היום.

רק בערב קראתי, ז.א. החלותי לקרא מאמר מש. ברנפלד, ב“תקופה” על ספר יהושוע. לפני [ש]קראתי המאמר הזה, קראתי, כמדומני אתמול, מאמר על איזה ספר מאת האנטישמי פרידריך דֶליטש. בקראי את המאמר לא סר ממני הרשם שכאלו חפץ כאן הא' שמעון ברנפלד להגן על טענות כאלה שהאנטישמיים רגילים להוציא מן התנ“ך על היהודים. לדעתי אין כלל וכלל להגן באפן כזה על טענות אנטישמיים אם יש בכלל לענות עליהן. בכל מקום לא צריכים להתחיל בתנ”ך לאמר שׁהכַּוּנה לא היתה כך או שהדבר הזה לא היה מעולם או שהוא רק בדוי, וכולי. לא זו הדרך להגנת כבוד, כי זו היא הסגת אחור גדולה. אם יש לאנטישמיים טענות על התנ“ך אז ילכו ראשי כנסיותיהם וישאלום למה תרגמו את התנ”ך לשפות המדֻבּרות. אף יהודי אחד לא שאל מהם לעשות זה ואין בדעתה – וקל וחומר לא ברוח היהדות – להיות כמו אַפסטלים, לסבב בעולם ולתת לגויים התורה או מוסר התורה. אולי, אולי לא כִּוֵן הא' ש. ברנפלד כלל לזה מה שכתבתי למעלה, אבל קשה לי מאד להאמין זה.

בימים האחרונים לא הרביתי לעשות או ללמוד להתפתחות הכללית. אני חפץ לעשות תכונה לכל יום ויום שיהיה לי סדר, מה שיש לי לעשות בכל יום ויום. אתאמץ מאד לעשות דבר כזה.